תשובתו השנונה של ר' אייזיל חריף - לרופאו

אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וגו' (ז, יב). וברש״י אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון... חולה שנתרפא, שהם צריכין להודות.

מסופר, רבי אייזל חריף חלה, והביאו אליו רופא מפורסם מווילנה. בדקו הרופא ואמר: 'אין עצה לנגד חרבו השלופה של מלאך-המוות'. לא היו ימים מועטים ואותו רופא מפורסם פגש את רבי אייזל מתהלך ברחובותיה של וילנה. תחילה תהה, ואחר-כך ניגש לרבי אייזל ואמר לו: 'רבי, ברוך המקום, שעשה לך נס והבראת'.

החזיר לו רבי אייזל: 'בשתיים טעית: לא הבראתי, אלא נפטרתי מן העולם, ולא לי נעשה נס, אלא לך נעשה נס. ומעשה שהיה כך היה. כשעליתי לשמים שמעתי גוזרים שם גזירה: 'כל הרופאים לגיהנום', ואף אתה היית בכלל. נכמרו רחמי עליך והעידותי לפני פמליה של מעלה, שאתה אינך רופא כלל, ומיד הוציאו אותך מן הגזירה.