"קורח זינקט" - קורח זינגט
וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם כִּי אָמְרוּ פֶּן תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ (טז, לד).
הגה"ח ר' גד'ל אייזנר זצ"ל ביאר בדרך צחות, שמפרשתנו ישנה ראיה שדיברו במדבר ב'יידיש', דהרי כתיב 'נסו לקולם', והיה צריך להיות כתוב 'נסו מקולם', שהרי הם נסו מאימת הקול שנשמע מפתיחת האדמה?
אלא ביאר, שכאשר פתחה האדמה את פיה, צעקו כל העומדים סביב "קורח זינקט", והעומדים מרחוק חשבו שכוונתם "קורח זינגט" - ש'קורח שר' - שהרי קורח היה מן המשוררים שבשבט לוי העומדים על הדוכן.
לכן החלו כולם להתקרב 'לקולם' לשמוע את קול שירתו של קורח ובניו, אבל כוונת הצועקים היתה - "קורח זינקט" שפירושו 'קורח שוקע', ושאר העם הרחוקים לא העלו בדעתם שהוא שוקע באדמה, ולכן כתוב 'לקולם' ולא 'מקולם'.
