ציווה ה' 'למשוך' את השה שתרבה ההמולה של מצוה במצרים

מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן (יב, כא).

שמעתי בשם אחד מחכמי הספרדים, לפרש ענין 'משכו', מפני שדרכו של השה היא, כשמכים אותו מאחוריו הוא רץ קדימה, אבל כשמושכים אותו מלפניו, הוא מתנגד בכל תוקף ואינו הולך, ורצה הקב"ה שבני ישראל יקחו הצאן למצוה דוקא ע"י משיכה, כדי שתהיה המולה ושערורייה בארץ מצרים, שכל המצרים יכירו וידעו שבני ישראל מושכים להם צאן למצות הפסח.

שה לבית (עמ' שג; להג"ר שמעון הרשלר מלונדון)