על איזה ספר ממרן הבני יששכר התבטא המהר"י שאין זה ספר, ומדוע?
וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ (כ, יז).
בנו של ה'בני יששכר' הרה"ק רבי דוד מדינוב בעל ה'צמח דוד' זי"ע, היה פעם אצל הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע, וידוע שבבעלזא החשיבו מאד את ספרי ה'בני יששכר' לכן מטבע הדברים ששיחתם נסובה גם אודות ספרי אביו.
אמנם כשפתחו לדבר על הספר 'מעין גנים' התבטא מהר"י מבעלזא "ספר זה אינו ספר!" בשמוע ה'צמח דוד' כן חלשה אז דעתו, מתוך שסבר שבביטול אמר כן.
בשעת הכושר נכנסה הרבנית ושאלה את בעלה לביאר דבריו התמוהים שאמר בזלזול על הספר 'מעין גנים' שאינו ספר, נענה מהר"י וביאר: "אכן הספר אינו ספר ס'איז א שטיק הארץ-וויטאג!" [=כל הספר נתחבר מתוך כאב לב]. והסביר את כוונתו על פי מעשה שהיה לפני שכתב ה'בני יששכר' ספר זה: בימים ההם היה מוטל על ערשו בחולי כבד, והרופאים שבאו לבדוק בגופו הק' לא מצאו בו שום חסרון וחולי, כי היו כל רמ"ח אבריו שלמים בתכלית, ולכך לא ידעו ולא הבינו מנין באה לו זאת המחלה, והסיקו שאין זאת אלא שדבר מה מעיק על לבו וכיון שאינו מוציאו לחוץ הגיע לידי סכנה.
ואכן ידע ה'בני יששכר' שענין ההשכלה אינו נותן לו מנוח ומרגוע לנפשו, וע"כ חלה, לפיכך החליט להוציא לאור את ספרו 'מעין גנים' כדי להוציא רגשותיו החוצה.
ואכן כאשר סיים בכתיבת הספר הק', הוציא אנחת רווחה מפיו ואמר שעתה יוטב לו מאחר שגלה לעיו כל את פרצופם הטמא של המשכילים.
וזה התכוון מהר"י מבעלזא לומר שאין זה הספר כשאר ספרים הכתובים בדיו על ניר אלא מִדַּם לבו ומכאבו של אותו צדיק נחרטו הדברים עלי גליון.
