סלח לנו על 'קל וחומר'
יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו' (כ, יב). וברש"י שאלו דברתם אל הסלע והוציא הייתי מקדש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקים דבורו של מקום, קל וחומר אנו.
והנה יש לדקדק הלא בלאו הכי יש קל וחומר מבריאת העולם שנברא בעשרה מאמרות, אך חפץ הקב"ה שיראו בעיניהם וזהו "להקדישני לעיני בני ישראל".
וזהו במוצאי שבת קודש תיכף בהתחלת הבריאה הלא יש לזכרו להקב"ה מקל וחומר זה, ואין אנו לומדים קל וחומר זה.
לכך אנו מבקשין "סלח נא על קל וחומר", כי הרי יום ליום יביע אומר, ונברא העולם בכל יום יום במאמר אשר יביע אומר, ואין אנו למדין קל וחומר, על כן סלח נא על קל וחומר. - כן י"ל בדרך צחות, והבן.
