סגולה לעת צרה להתחזק באמירת ק' ברכות בכל יום
מובא בחז"ל שמאה ברכות תיקן דוד המלך ע"ה בעת המגפה, שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים, בא דוד ותקן להם מאה ברכות, כיון שתקנם נעצרה המגפה (במדבר רבה פרשה יח, ובטור או"ח סימן מו בשם רב נטרונאי גאון).
ומסופר על הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שהיה מייעץ בעת צרה להתחזק במאה ברכות בכל יום. והוה עובדא שהגיע אליו תלמיד חכם שנחלה ל"ע ושאלו כיצד לעורר רחמים על עצמו להתרפאות מחוליו, וענהו הגרש"ז זצ"ל אומר לך מה הייתי עושה בעצמי במצב כזה, הייתי מחזק עצמי באמירת מאה ברכות, שהמילה ברוך תהיה כמו שצריך, מילת אתה כמו שצריך, וכן אמירת השם כמו שצריך, ואם אצליח בזה עבורי זה דבר הכי גדול.
ובעת שאמר הגאון רבי שלמה זלמן זצ"ל דברים אלו נעשו פניו אדומים ובוערים כאילו זה עתה מזכיר את השם. וידוע שהיו באים להאזין לברכותיו כ'ברכת המזון' ו'אשר יצר' שהיה מכוין בכונה עצומה ופניו לוהטות בהזכרת ה' (ספר מאה ברכות כהלכתה עמ' כא).
בספר ליקוטי יהודה מביא בשם זקינו הרה"ק החידושי הרי"ם רמז נפלא בפרשתינו בגודל אמירת ק' ברכות, בפסוק "מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן" (לח, כז) אא"ז החידושי הרי"ם אמר: מאת אדנים הוצרכו למשכן ומאה ברכות צריך האדם לברך בכל יום, (ראה בבעל הטורים כאן), וכמו שהאדנים היו היסודות של המשכן, כן הנם הברכות היסודות של קדושת ישראל, של קדושת כל יהודי ויהודי, אדן מלשון אדנות, וע"י הברכה מעידים שהקב"ה הוא האדון של הבריאה כולה, מאת הברכות הרי הם ממלאים את מאת האדנים למשכן של כל יהודי עכ"ד הנפלאים.
