סגולה להיוושע בעת צרה וצוקה
וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו (מה, א).
יש לרמז ולומר שתיבת 'יוסף' היא נמשך ודבוק למטה אל מלת 'להתאפק', והענין כך הוא, דהנה העיקר לכל הדאגות העומדים על אדם הוא שלא יהי' דוחק את השעה, וכשהשעה דחוקה לו ביותר חלילה ולא יכול לשית עצות בנפשו, יתחזק את עצמו "ויוסף להתאפק" עוד, עד יעבור זעם ולא ידחוק את השעה ובכן הוא נושע בכל טוב.
וזהו הרמז בפסוק "ולא יכול" - היינו כשהשעה דחוקה לו ח"ו, ולא יכול לשית עצות בנפשו. "יוסף להתאפק עוד" - עד יעבור זעם ולא יהי' דוחק את השעה. וזאת היא עצה "לכל הנצבים עליו", היינו לכל הדאגות העומדים על האדם להיוושע בדבר ישועה ורחמים.
