נחמו נחמו – שני נחמות על חורבן ראשון ושני – והתקווה לישראל
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ כִּי לָקְחָה מִיַּד ה' כִּפְלַיִם בְּכָל חַטֹּאתֶיהָ (הפטורה - ישעיהו מ, א-ב)
במאי דקיימא לן (ראה יבמות סה, א) דאשה שנשאת לשני אנשים ומתו, לא תנשא לשלישי, ויש אומרים דאפילו אשה שנתגרשה שני פעמים אין לישא אותה, כמו שכתב מור"ם באבן העזר סימן ט', ועוד אמרו ז"ל אין לה מנחם והות לה, וכיוצא דרשינן ובן אין לו עיין לו, דהוה ליה לכתוב ובן אן לו, כמו שכתב רש"י יבמות דף כ"ב ע"ב, ומדכתיב אין ביו"ד דרשינן עיין לו, והוא הדין הכא דכתיב אין לה מנחם ביו"ד ולא כתיב אן, דרשינן עיין לה והות לה.
וזהו שנאמר נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי, שתי נחמות, בחרבן בית ראשון וחרבן בית שני, דהא דאמרו לא תנשא לשלישי, דוקא אלמנה, אבל נתגרשה שתי פעמים מותרת להנשא, ואפילו למאן דאמר דאף נתגרשה שני פעמים לא תנשא, היינו גרושה דעלמא, אבל גרושה דידיה לכולי עלמא מותר.
וזהו שנאמר יֹאמַר אֱלֹקֵיכֶם דייקא, וכי תימא מה הלשון אומרת נחמו נחמו, והרי כתיב (איכה א, ב) אֵין לָהּ מְנַחֵם, לזה אמר דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ הפסוק דכתיב אֵין לָהּ מְנַחֵם ביו"ד, דהוה ליה למימר אן, והשתא דכתב אין ביו"ד דרשינן עיין לה, וכי תימא עדיין לא הגיע זמן גאולה, לזה אמר כי מָלְאָה צְבָאָהּ - זמנה, במה שלקתה כפלים, על דרך קושי השעבוד אשר השלים במצרים כידוע.
