מה השיב מרן החפץ חיים לתלמידו איך לשכנע נגידים לתרום לחיידר
בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ (י, ט).
הרה"צ רבי אשר רבינסקי זצ"ל מתלמידי הישיבה דראדין, סיפר שבעודו מתגורר בחו"ל הקים ת"ת עוד בחיי מרן החפץ חיים ולאחר תקופת מה נקלע המוסד למצוקה כספית גדולה בעידן הימים ההם, והחליט ליטול בידו מחוסר ברירה מקל נדודים להתדפק על דלתות נדיבים, קודם צאתו למגבית נכנס אל הקודש פנימה לרבו החפץ חיים, ושאלו מה הוא יכול לומר לנדיבים כדי שישתכנעו להרים תרומתם לת"ת.
נענה מרן הח"ח ואמר לו, תאמר להם: כי הנה אנחנו הרי עדים לירידת הדורות הגדולה שיש מדור לדור באופן מבהיל מתנאים לאמוראים, ומהם לרבנן סבוראי, גאונים, ראשונים, אחרונים והירידה עד לדורנו היא לאין שיעור וכאמרם ז"ל אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם וכו'.
אבל - אמר הח"ח - תאמר להם שבדבר אחד ויחיד אין ירירת הדורות והוא נשאר כבימים ראשונים וקדמונים, והוא תינוקות של בית רבן - אותו הבל פיהם של תינוקות, אלו שלא טעמו טעם חטא נשאר הבל פה וך וטהור כמו זה של התשב"ר בימים קדמונים ובפרט זה לא היו הימים הראשונים טובים מאלה.
"תתארו לעצמכם נדיבים", אמר הח"ח לר' אשר, שיגיד להם: "תתארו לעצמכם, שאתם מרימים תרומתכם לחיידר בו לומדים 'אביי ורבא' בילדותם בהבל פיהן של תשב"ר שלא טעמו טעם חטא!!"
