מדוע לא נזכר ניצחון ישראל על ל"א מלכים

וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי לֵאמֹר (כא, כא).
שח מרן ה'בית ישראל' מגור זי"ע, שהקשה מרן ה'אמרי אמת' זי"ע לאביו מרן ה'שפת אמת' זי"ע, דבתפילת שחרית בשבת ויו"ט אומרים 'לסיחון מלך האמורי - כי לעולם חסדו, ולעוג מלך הבשן - כי לעולם חסדו', וקשה דהרי הנס שהיה אחר כך כשניצחו וכבשו כל ל"א המלכים בהיכנסם לארץ, היה יותר גדול, שכאן רק שני מלכים ושם ל"א, וכלל לא מזכירים זאת?
והשיבו ה'שפת אמת', שהקב"ה הרי הבטיח כבר לאבות הקדושים שנותן לעם ישראל את ארץ ישראל, והארץ תיכבש בפניהם, והקב"ה אף נשבע על זה. ואיתא בגמרא (ראש השנה י"ח) שגזר דין שיש עמו שבועה - אינו נקרע, ובגמרא (ברכות ל"ב) איתא שהקב"ה אינו יכול לחזור מהבטחת ארץ ישראל - משום שכבר נשבע על כך לאבות, לכן לא שייך להזכיר בענין ל"א מלכים - 'כי לעולם חסדו', כי זה מגיע לבני ישראל בתור זכות ולא בחסד, מה שאין כן המלחמות שלפני כניסתם לארץ, הם בחסד.
ואמר ה'בית ישראל' שלאחר שנים מצא שפירוש זה נמצא אמנם ברד"ק על תהלים שלא היה מצוי ל'שפת אמת'.
וזה לשון הרד"ק (תהלים קלו, כא): 'וכן נתן להם את ארץ עוג מלך הבשן, וזה היה חסד מאתו לפיכך לא זכר בזה המזמור ממלכות כנען - כמו שזכר למעלה ממנו, לפי שאומר בזה המזמור 'כי לעולם חסדו', וממלכות כנען שנתן להם - אמת לא היה חסד, כי כבר נתנה לאברהם אבינו, אבל ארץ סיחון ועוג שלא נתנה לאברהם ונתנה להם - זה היה חסד', עד כאן לשונו.

אמרי שמואל (זילברברג) - בפרשתנו