מדוע הדגים אוכלים אחד את רעהו
וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (מח, טז).
בזמן 'ניקולאי השני' המושל העריץ ששלט שלטון ללא מְצָרִים במדינת רוסיה. בין שרי ממשלתו היה צורר יהודים אחד ושמו פלעווע, שכל מחשבתו השקיע איך להטיל אשמות על היהודים ולהעכירם ולהשניאם בעיני המושל ניקולאי.
פעם אחת קרא לאסיפה דחופה את כל הרבנים ומנהיגי הקהילות, האסיפה אמורה היתה להתקיים בארמון המלך, כדי שהמלך בעצמו ישמע את כל מסכת ההשמצות ועלילות השווא שתכנן לדבר עליהם.
השר פלעווע קם ונשא נאום רוויית שנאה בחירופים וגידופים, והטיח אשמות כבידות בעם היהודי, בין ההשמצות נתן דוגמא, הנה: במרחבי מדינת רוסיה תחת שלטונו של ניקולאי חיים למעלה ממאה מיליון אנשים, כל אחד מוצא את פרנסתו בלא להזיק לחבירו. ואילו אצל היהודים כשאחד פותח חנות ברחוב מסוים, מיד למחרתו נפתחים ממולו עוד שני חנויות, "איש את רעהו חיים בלעו"... הרבנים ישבו קפואים על מקומותיהם ואיש לא העז לפתוח את פיו ולהשיבו.
והנה נעמד הגאון המפורסם רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל רבה של העיר המטרופולין לודז', וביקש את רשות הדיבור, הרב פתח בדבריו בשאלה וחידה, הנה כידוע החיות אין אחת טורפת את חברתה מאותו המין, למשל אין האריה טורף את אריה חבירו, וכן אין דב אוכל דב, חוץ מסוג אחד של בעל חי ששם אחד בולע את חבירו, וזהו הדגים בים, מה נשתנו הדגים מכל החיות והבהמות? התשובה היא, כי החיות, שטח המחיה שלהם רחב מאוד, ותמיד יוכלו למצוא מזון להשביע רעבונם, ועל כן אין הם טורפים את מינם. אבל הדגים שבים, שמקום חיותם מוגבל בתוך הים, הרי הצמצום גורם שאחד יאכל את השני.
וכאן עבר רבי אליהו חיים להסביר את דבריו ולהעמיד את הדברים כהווייתם, באומרו: הגוים לא מוגבלים בתחום מושבם לאן שפניהם מועדות ימצאו תמיד מקום לגור ופרנסה לקיום. אבל לצערנו נאנח ר' אליהו חיים ואמר, היהודים מוגבלים ומגדרים "בתחום מושבם", אין להם את האפשרות להתרחב ולעבור מרחוב לרחוב, על כן המצב העגום מביאם בדלית ברירה לפתוח עוד חנות באותו מקום.
וכאן פנה רבי אליהו חיים למלך ואמר: דע לך שהשר הוא צורר ושונא היהודים, וכל מגמתו ומזימתו להשניא את היהודים על המלך, בו בזמן שהיהודים משתדלים לשמור על חוקי המלך. דבריו עשו רושם חזק על השליט ניקולאי, שהבטיח מכאן ואילך להיטיב עם היהודים.
