לא אד"ו ראש-מי שקוראים אותו בלשון דו (-אתה) אינו יכול להיות לראש
לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ וגו' וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וגו' (יב, ב).
י"ל בדרך צחות מה שצוה הקב"ה לאברהם אבינו שילך ממקום מולדתו, ושם יעשה אותו לגוי גדול הלא היה יכול לעשות אותו לגוי גדול באותו מקום.
ונראה אנן, דהנה נוסח העולם שאומרים בדרך הלצה ולא אד"ו ראש, היינו שבאותו מקום שנולד שהכל מכירין אותו וקוראין אותו בלשון דו"א בלשון אשכנז, שם באותו מקום לא יכול להיות ראש ומנהיג, כי הכל מכירין יפה ומדברים עליו.
והכי נמי, נראה לי במה שאמר לו הקב"ה 'לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך' - שילך ממקום מולדתו וילך למקום שאין מכירין אותו, ושם אעשך לגוי גדול.
חתן ישעיה (להגה"צ ר' ישראל אברהם אלטר לנדאו אבד"ק עדעלין,
