כמה פעמים מוזכר המילה 'גיהנום' בספר חובות הלבבות
רְאֵה אָנֹכִי נתֵֹן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה (יא, כו).
איש חסיד היה הרה"ח המפורסם רבי ישראל דוד נייוואהנער ז"ל, מחשובי תלמידי ישיבות נאווהארדאק, ואחר המלחמה בהגיעו לארה"ב, שימש כמשגיח בישיבת סאטמאר בוויליאמסבורג.
וסיפר הרי"ד, כי פעם אחת ישב באסיפה שהשתתף בה הרה"ק מסאטמאר זצ"ל, ודנו באיזה אופן להגיד תוכחת מוסר אל הבחורים, אם בהגדלת פגם החטא והעונשין, או במעלת וחשיבות האדם מישראל וקיום המצוות.
פנה הרה"ק מסאטמאר אל רבי ישראל דוד ואמר לו: ר' ישראל דוד, איר זענט דאך א נאווהארדאקער (אתם הרי מנאווהארדאק), ובישיבותיכם הרבו בלימודי המוסר, בפרט בספר 'חובת הלבבות', ובכן אשאל את מע"כ, כמה פעמים נזכרת תיבת 'גיהנם' בחובת הלבבות?
התחיל רבי ישראל דוד לנסות להיזכר, אך בטרם הספיק להשיב, מיד נענה הרבי ואמר: קיין איינמאל נישט!! (אף פעם אחת לא), המשיך הרה"ק ואמר, למדנו מזה, כי גם בספרי המוסר לא הרחיבו הדיבור אודות עונשי גיהנם ופגמי החטאים, אלא בהגדלת חשיבות בן ישראל וקיום המצוות.
וכאשר סיפר רבי ישראל דוד עובדא זו, הוסיף לאמר, הלא בנאווהארדאק ידעו בע"פ הספר חובת הלבבות, ועם כל זה מעולם לא שמנו לב לדייק עד כדי כך...
