כך בירר מי העבד ומי האדון

אכן נודע הדבר (ב, יד).

יש לומר, על פי מה שמספרים מחכם אחד, שהיה בא לפניו משפט משני אנשים, אדון עם עבדו אשר באו ממדינה רחוקה. אחד אמר אני האדון והאחר העבד, והאחר אמר בהיפך. והחכם עשה בחכמה, וציוה עליהם לתת החוצה, וכאשר יצאו לא הרחיקו, קרא ויאמר, העבד יבוא נא הנה. ופנה העבד אחרי קול הרב לשמוע את קול דבריו, מיד הבין הרב כי הוא העבד.

כעין זה היה כאן, כי משה רבינו ראה שני אנשים נצים, ולא ידע מי הצדיק ומי הרשע. אך כאשר אמר להם רשע למה תכה רעך, הרים אחד קולו בעזות, מזה הבין כי הוא באמת הרשע, ויאמר 'אכן נודע הדבר' מי הרשע.

קרן לדוד - בפרשתנו