כוחה של קבלה אמיתית בעבודת ה'
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (א, יב). וברש"י וכאשר יענו אותו. בכל מה שהם נותנין לב לענות, כן לב הקב"ה להרבות ולהפריץ.
מכאן לימוד לכל אדם, לבל יתבהל לאמור איך נוכל לנצח את היצה"ר שהוא הר גבוה וקשה, ולהבקיע את חומות הברזל המונעים את האדם להשיג את שלימותו. אלא ישיב אל לבו כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, וא"כ תיכף כשנדבה אותו לבו להתקדש, תיכף באה בו כל הקדושה מכל המעשים שהוא עתיד לעשות ונהפך לו לב אחר, ושוב אין להשוות עצמו קודם הקבלה ולאחר הקבלה.
והדברים ק"ו מהמצרים, אם במה שהיו נותנים המצרים לבם לענות אותם, ניתוסף בישראל כח לפרות ולרבות עד שלבשו צורה אחרת שלא נשמעה כמוה שכולם יחד ילדו ששה בכרס אחד, על אחת כמה וכמה, איש שנותן דעתו להתקדש, ומקבל עליו באמת עול תורה ועול מצוות, שנשתנה תיכף מהותו וצורתו ונהפך לאיש אחר, וכמו שאמרו ז"ל (רות רבה פר' ג) ברות המואביה, כיון שנתנה דעתה להתגייר השוה אותה הכתוב לנעמי. אך כל זה, באם הקבלה היא מעומק הלב באמת, כי לא לפניו חנף יבוא.
