ימי החנוכה מסוגלים להמשיך רפואות

ימים נעלים שאנו עומדים כעת בהם - שמונת ימי החנוכה, מסוגלים להמשיך רפואות וישועות, ומסוגל מאוד לקבלת התפילות לרפואת הגוף והנפש כפשוטו, ויכולים לפעול בימים אלו אף למעלה מדרך הטבע, וכדכתב הרה"ק רבי לייבל'ה אייגר זי"ע בספרו תורת אמת (שנת תרכ"ז סעודה שניה): ענין חנוכה הוא שורש הרפואה, כי לא נמצא עוד שום מועד שנקבע מתחילתו לשמונה ימים זולת חנוכה, ומספר שמונה הוא שורש הרפואה, וכמאמר חז"ל על ברכת הרפואה למה קבעוה בשמינית, מפני המילה שניתנה בשמיני וצריכה רפואה, לפיכך קבעוה בשמינית כי מילה הוא שורש הרפואה. וכן בחנוכה, כי רפואה בא מבחינת 'התחדשות', וכמו שכתוב 'הרופא לכל תחלואכי תתחדש כנשר נעוריכי', וחנוכה הוא זמן התחדשות, עכ"ד הנפלאים.

וכן כתב כתב הרה"ק המנחת אלעזר זי"ע בספרו 'שער יששכר' (ימי אורה יד) שימי חנוכה מסוגלים לרפואה מאחר שהם ממידת הוד, ומבואר בסידור האר"י ש'בורא רפואות' הוא בחינות הוד, ולכן אפשר לפעול רפואות וישועות בימים אלו.

בספה"ק אמרי נועם נתן בזה רמז נפלא: כי א-ל מל"ך רופ"א נאמ"ן (=518) גימטריא להדלי"ק נ"ר חנוכ"ה (=518), לרמז שימי החנוכה הוא זמן המשכת הרפואה.

ומסופר, שפעם הגיע חסיד אחד להרה"ק רבי מאיר מפרימשלאן זי"ע בימי החנוכה, והתנצל בפניו שיש לו מחוש, והרופאים אומרים שהאוויר של ימי האביב שהוא בחודש הנקרא אצלם 'חודש מאי' הוא מסוגל לרפאות מחוש זה, ואם היה עכשיו מזג אויר של חודש מאי היה יכול להתרפא בנקל. אמר לו רבנו הרי יש לשון בגמרא (שבת כב, ב) "מאי חנוכה" היינו שבימי חנוכה גם יכול להיות אותה סגולה לרפואה כמו שיש בחודש מאי, ואכן אותו חולה נתרפא ממחושו.

ונסיים במה שסיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א ששמע מבעל המעשה (הובא ב'באר הפרשה' וישב אות סא): סיפר לי יהודי חשוב שליט"א מתושבי ענגלאנד (אנגליה), שלפני כחמישים שנה נולדה לו בת בימי הקיץ, ולדאבון לב נולדה הבת בלי בני מעיים (קיבה) רח"ל, והודיעוהו הרופאים שמדרך הטבע לא תחיה אלא יום או יומיים. כששמע את דבריהם העלה בדעתו למהר ב'קריאת השם' עוד בימות החול, כל עוד שהיא בחיים חיותה, ושאל היהודי את הרה"ק רבי איציק'ל מפשעווארסק זי"ע על רצונו לקרוא מיד שם, אך הרה"ק אמר לו שימתין עד שבת. ואכן כך עשה. והנה הרופאים נתנו לה לאכול אך 'כבולעו כך פולטו' ומכל מקום למרבית הפלא נשארה הבת בחיים, כשהרופאים אומרים שניסי ניסים מתרחשים עמה בכל רגע - מעל לדרך הטבע.

כך נמשך הדבר עד יום א' דחנוכה, באותו היום גילה הרופא להורי הבת שאין בידו כל הסבר בדרכי הטבע - אבל לנגד עיניו נראה בצילומים דבר פלא והפלא כי נברא 'יש מאין' ובמקום הקיבה החל לגדול קצת עור ואולי יש תקווה, וביום שמעלים את האו"ר עלה העו"ר... עד שבתוך ב' שבועות נבראה קיבה חדשה לאורך ימים ושנים, ויהי לפלא ולמופת.

ויהי בר"ח ניסן הבעל"ט נכנס האב עם בני ביתו לרבי, והזכירו ב'קוויטעל' את הבת, נענה הרבי ואמר, שמיד כשנולדה הבת הבין מדברי האב שאין כל מציאות שתחיה הבת, על כן המתין לשעת הכושר - נר א' דחנוכה, ואז בקע רקיעים בתפילתו, עד שהרגיש שפעל לה ישועה עכ"ד.