התירוץ שאמרת לי כבר תירץ לבן הארמי ...
יֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע (לא, כט)
פעם נכנס אצל הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זצ"ל, יהודי אחד שבשעה שעלה ונתיישב במדינות אמעריקא קצץ את פאותיו וגם את הזקן. ובשעה שרבינו שאל לו על זה אמאי שינה מהדרכת בית אבותיו, ענה ואמר, כי במדינת אמעריקא צריך לילך כן, ומדינה זו שאני, וגם בזמנינו צריך לזה וכו'.
כשמוע הרבי מסאטמאר את דבריו, אמר לו כי התירוץ שנתן, כבר נתן לבן הארמי, והוא משיב כמו שהשיב לבן הארמי, והאיש ההוא עמד ומשתומם, כי לא ידע מה כוונת רבינו בזה, ומה קשר יש בין דבריו לדברי לבן הארמי, וכשראה רבינו כי הוא עמד ומשתומם ולא הבין כוונתו, פירש לו את דבריו הק':
דהנה מצינו בפרשת ויצא כי בשעה שנפגש לבן עם יעקב אבינו, אחר שיעקב אבינו ברח ממנו מבלי הגיד לו, אמר לו לבן יש לאל ידי לעשות עמכם רעה ואלקי אביכם אמש, אמר אלי השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע. ולכאורה קשה, מה זה שאמר לו לבן "יש לא-ל ידי לעשות עמכם רעה, הא כבר ציווה לו השי"ת שלא לעשות עם יעקב אבינו מטוב ועד רע" ובסיום דברי הפסוק הנ"ל שאמר לבן. וא"כ האיך יכול לומר לו כי יכול לעשות לו רעה, הא אינו יכול.
אלא המשיך רבינו ותירץ, כי לבן אמר ליעקב יש לא-ל ידי לעשות עמכם רעה, ר"ל היום עכשיו אני יכול לעשות לך רע, ואם תשאל הא צוה לי הקב"ה שלא לעשות עמכם רעה, על זה ענה לבן אמת הוא אבל ואלקי אביכם 'אמש' אמר אלי, השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע, והיינו דווקא 'אתמול' צוה לי כן, אבל היום שאני, ובזה סיים רבינו לומר לאותו יהודי, וכמו כן אתה אומר כדבריו כי היום שאני...
