היהודים התחזקו בזמנים הקשים ע"י חוש הומור
הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם וגו' (יד, יא).
כתב הרש"ר הירש: פירושו האם בגלל חוסר קברים... התבדחות שנונה זו אפילו בעת החרדה והייאוש העמוקים ביותר, היא סימן לחוש ההומור תכונה אופיינית של שבט יעקב צלול הדעת.
כה אמר פעם הגה"ח רבי גד'ל אייזנר ז"ל על אודות שנות המלחמה בגטו ובמחנות:
'אף פעם לא הייתי נפול ברוחי שטענדיג דארט גיוועהן נישט גיפאלי'ן, ותמיד הייתי עם רוח בדוחה "מיט הומור גיוועהן שטענדיג". נהנתי לעשות 'חכמות' - מאכן שטיקלעך - ווען ס'האט זיך גילאזט, די ערגסטע צייט'ן... הייתי כך במצב רוח טוב.
רן הבית ישראל העיר לי פעם בבדיחותא - "געטשעפעט", ששם הייתי יותר בשמחה מאשר כאן, "ביזט דארט גיוועהן מעהר אויפגיראמט ווי דא"...
