בחנוכה נסתר טענת העשירים לעניים...
נוהגין הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים (מג"א ריש סי' תר"ע).
ראיתי בספר שנתן טעם לשבח לזה, על דרך צחות על פי מה שכתב הטורי זהב (ריש סי' תר"ע) ליישב קושית הבית יוסף דמדוע עושין ח' ימים חנוכה כיון דבשמן שבפך היה בו כדי להדליק ליל אחד, ונמצא שלא היה נס רק ז' ימים, והטו"ז כתב על פי הזוהר על מקרא קודש "מה יש לכי בבית" - דעל דבר ריקן לא שייך ברכה, וא"כ על כרחך נשאר גם בליל ראשון מהשמן.
והנה יש כמה אנשים אשר זה דרכם כסל למו, בעת שהעני דופק בפתח ביתם בקול קורא לעזרה, המה יקפצו ידיהם מלהיות להם לאחי עזר ולאחי סמך, באמרם השי"ת יעזור לכם - בטחו בה' והוא יצוה אתכם את הברכה, ולמה אתם בטוחים בנדיבים, ובדברים כאלה הנוקבים הלב עד בית חללו משלחים אותם ריקם, ועל כן אין מחזירין עוד על הפתחים.
אך מנס חנוכה נראה בעליל, דאין השי"ת עושה נס רק אם יש על כל פנים מעט, ונסתר מחמתו טענתם דהקב"ה יעזור ויברך אותם, דלגבי העניים הוי יש מאין דגם מעט אין להם, ואין על מה לחול הברכה, ועל כן נוהגים לסבב דוקא בחנוכה על הפתחים ודפח"ח.
