אבל כבד בכל בית ישראל
היהדות הנאמנה מתעטפת באבל כבד עם היוודע דבר הבשורה המרה על הסתלקותו בעיצומו של ליל שבת קודש לפנות בוקר
ב' מנחם אב של שר צבא ולוחם מלחמות ה'
מרן הגאון הצדיק
רבי יצחק טוביה וייס זצוק"ל
גאב"ד 'העדה החרדית' בירושלים ובעל 'שערי טוביה
כאש בנעורת פשטה במוצ"ש הבשורה המרה על סילוקו של צדיק מרן הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצוק"ל, גאב"ד העדה החרדית בירושלים, שנשמתו עלתה למרום בליל שבת קודש לפנות בוקר לסדר ואלה מסעי בני ישראל, לאחר שבמשך ימים אחזו אראלים ומצוקים בארון הקודש, עד אשר נצחו ארלים את המצוקים.
מנהיג נערץ ונקדש היה לאלפים רבים בירושלים עיר קדשנו ואף מחוצה לה, אשר ניאותו לאור תורתו שהאירה בזיו נוגה לכל דורש ומבקש.
את דרכו הכבושה החל עשרות שנים טרם עלה לכהן ברבנות העדה החרדית, עוד בהיותו בגולה, ובמיוחד בעיר אנטוורפן שבבלגיה, שם ישב על כסא רבנות ודיינות, ואף הרביץ תורה לתלמידים רבים ששתו בצמא את דבריו שהיו כקילורין לעיניים.
לאחר כשלושים ושבע שנות דיינות בעיר מגוריו אנטוורפן נתבקש ע"י ראשי הנהלת 'העדה החרדית' לבוא ולכהן פאר כגאב"ד העדה בירושלים.היה זה לאחר הסתלקותו לשמי רום של גאב"ד 'העדה החרדית' מרן הגאון רבי ישראל משה דושינסקי זצוק"ל ביום כ"ב אדר ב' תשס"ג. בני היהדות הנאמנה הנמנים על דגלה של 'העדה החרדית' התייתמו בכפלים מרועם הנאמן הגאב"ד שעלה לשמי רום ומרבם הראב"ד הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצוק"ל שנסתלק כחודש לפני כן ביום כ"ה אדר א' תשס"ג.
בר"ח ניסן – ראש השנה למלכים תשס"ג, התכנסו בהנהלת 'העדה החרדית לישיבה מכרעת בדבר זהותו של האיש על העדה שיכהן פאר כגאב"ד, ונפלה ההחלטה ע"י יו"ר ההנהלה הרה"ג רבי גרשון שטמר זצ"ל יחד עם שאר חברי ההנהלה על מינויו של הדיין הנערץ באנטוורפן.
ביותרת הכבוד פנו אליו בבקשה מיוחדת לקבל את כתר הכהונה, ולאור הפצרתם העמוקה של חברי העדה החרדית נעתר אליהם לקבל עליו את התמנות הפאר לשמש כרבה של 'העדה החרדית' בירושלים עיר הקודש והמקדש וביום י"ד תמוז תשס"ג הופיע ברוב הדרתו בארץ הקודש על מנת להשתקע בה ולכהן פאר ברבנות העדה בירושלים. לרגל בואו ארצה נערך לכבודו מעמד קבלת פנים ברוב פאר והדר על פני כיכר השבת במעמד כל רבני וחברי בד"ץ 'העדה החרדית' כמו גם שאר האדמו"רים והרבנים וראשי הישיבות שבאו לחלוק כבוד לרבה הדגול שהוכתר לשמש ולמלא את מקום קודמיו פארי רבני בית דין צדק של 'העדה החרדית' בירושלים.
כל ימי שבתו והנהגתו בירושלים עיר הקודש עמד בראש מערכות ישראל, וכשר צבא ה' לחם את מלחמות ה' ללא חת וללא פשרות. פעמים רבות יצא בקריאת קודש יחד עם חברי בית דינו להשתתף בתפילה וזעקה ומחאה אדירה נגד כל פרצות הדת. ברוב הדרתו הופיע עם חברי הבד"ץ במעמדים אלו ונשא את דברות קדשו מלהבות אש לקיים את מצוות חובת המחאה כפי שדרש מקהל שומעי לקחו עפ"י דברי מרן החתם סופר וגדולי ירושלים.
עמוד האורה היוצא לפני מחנה ישראל היה, פאר הדור וחמדת ישראל, עטרת תפארת ישראל מלכי צדק מלך שלם. כממשיך דרכם של מנווטי הדרך הטהורה של גדולי רבני 'העדה החרדית' שמר מכל משמר לבל יהינו לפרוץ את גדרי חומת הדת שהעמידו ויסדו גדולי מצוקי ארץ, ודגל בתוקף ובעוז בהמשך דרכם ושיטתם הטהורה בהעמדת גדרי הדת על תילה. בהנהגותיו אלו המשיך את מסורת ההנהגה התקיפה המסורה לו מקודמיו הרבנים הגאונים גדולי ירושלים בעשרות השנים האחרונות.
פטירתו אופפת בכאב גדול ויגון צורב את כל אשר צעדו לאורו וגם את כל בית ישראל לכל חוגיהם ושדרותיהם מבכים את השריפה הגדולה אשר שרף ה'. וכה אמרו חכמינו זכרונם לברכה (ראש השנה יח, ב) כי שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו.
בממלכת התורה עוז והדר - אור לישרים מרכינים ראש ומצטרפים לרבבות אלפי ישראל המבכים מרה את פטירת האי רבי האי גאון וצדיק, שעמד לימין עוז, כשהוא מעודד בעוז את ההדרת הספרים בכלי חדש מלא ישן, במיוחד זכורה לנו חיבתו ועידודו בעת הוצאת הכרך הראשון של גמרא מתיבתא - על מסכת פסחים - בחודש טבת תשס"ו, שהיה מהנחשונים לברך עליו ברכת הנהנין, כשהוא מביע הרגשתו והתפעלותו במכתב נלהב, בכתב ידו, בו נאמר בין היתר: "אחרי שהוציאו לאור ש"ס מפואר הידוע לשבח, מוציאים עכשיו לאור גמרא הנ"ל עם הרבה מפרשים וליקוטי הלכות ותמצית הגמרא וביאורי הפשט, דברים השוים לכל נפש ורבים יברכו אותם על פעולתם הכבירה, ובאתי גם אני לברכם בברכת הצלחה מרובה במפעלם הגדול שיזכו להמשיך בהרבצת התורה באופן הנפלא שלהם".
גם חברי הבד"צ של 'העדה החרדית' סמכו ידיהם על הוצאת 'מתיבתא' ובמכתבם נאמר: "ועתה הניפו ידם שנית והגדילו עשות, לעטר את התלמוד בלקט דברי רבותינו הראשונים והאחרונים, גדולי הדורות גאוני קדמאי זיע"א, לפרש ולבאר את הסוגיות, להגדיל תורה ולהאדירה, ועוד הוסיפו לערוך סיכום ותמצית דברי הגמ', להקל את השינון והחזרה... אף ידינו תיכון עמהם והשי"ת יהא בעזרם להנחותם בדרך אמת, ויזכו להוציא רצונם הטוב מן הכח אל הפועל ביתר שאת ויתר עוז, ויזכו לכל הברכות היעודות לאשר יקים את דברי התורה הזאת" עכ"ד.
תפילתנו כי יהא מליץ יושר בעד צאן מרעיתו וימליץ טוב משמי רום על כל קהל עדת ישראל המחכים בבנין אריאל ומצפים לתשועה גדולה ונזכה להתבשר בשורות טובות ולראות בישועתן של ישראל, בגאולתן ובנחמתן במהרה בימינו אמן.
