קיצור שלחן ערוך הלכות נטילת ידים לסעודה (סי' מ' יח-יט)

סעיף יח:

מַשְׁקִים לְעִנְיָן זֶה (של טיבולו במשקה) הֵמָּה שִׁבְעָה וְאֵלוּ הֵן, יַיִן וְכֵן חֹמֶץ מִיַּיִן, דְּבַשׁ דְּבוֹרִים, שֶׁמֶן זַיִת, חָלָב וּבִכְלַל זֶה גַּם מֵי חָלָב, טַל, דָּם שֶׁל בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף (וְהַיְנוּ כְּשֶׁאוֹכְלִין לִרְפוּאָה), וּמַיִם. וְסִימָנָם יָ"ד שָׁחַ"ט דָּ"ם. אֲבָל שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשֹוֹת מַשְׁקִים לִשְׁתִיָּה מִסְּחִיטַת אֵיזֶה פֵּרוֹת, אֵין לָהֶם דִּין מַשְׁקֶה לְעִנְיָן זֶה.

סעיף יט:

פֵּרוֹת שֶׁמְּרֻקָּחִים בְּסֻכְּר אֵינָם צְרִיכִים נְטִילַת יָדַיִם כִּי הַסֻּכָּר לֹא הֲוֵי מַשְׁקֶה. וְגַם הַלַּחְלוּחִית שֶׁיָּצְאָה מִן הַפֵּרוֹת לֹא הָוֵי מַשְׁקֶה, שֶׁהִיא מֵי פֵּרוֹת. 

אֲבָל אִם מְרֻקָּחִים בִּדְבַשׁ, אִם נִקְרַשׁ הַדְּבַשׁ הֵיטֵב, אֲזַי יָצָא מִכְּלַל מַשְׁקֶה וְנַעֲשָֹה אֹכֶל וְאֵינָם צְרִיכִים נְטִילַת יָדַיִם. אֲבָל אִם לֹא נִקְרַשׁ הֵיטֵב אֶלָּא נִתְעַבָּה מְעַט וַעֲדַיִן הוּא נִגָּר, צְרִיכִים נְטִילַת יָדַיִם. וְכֵן חֶמְאָה שֶׁהִיא בִּכְלַל הֶחָלָב אִם הִיא קְרוּשָׁה, אֵינָהּ מַשְׁקֶה רַק אֹכֶל. אֲבָל אִם הִיא נִמּוֹחָה הֲרֵי הִיא מַשְׁקֶה.