קמחא דפיסחא כשמזיק לחנוני המוכר בזול
שאלה:
נשאלתי ממקום שיש שם מכולת שמוכר בזול מאוד במשך כל ימות השנה לתועלת התושבים, ועכשיו לפני פסח אירגן מוסד צדקה אחד מכירת מצרכי יסוד במחיר הקרן, והחנוני הנ"ל טען שעי"ז לא יבואו לקנות אצלו ויורדים לחיותו ולא יהיה לו כל צרכי החג לבני ביתו.
תשובה:
הנה מעיקר דינא אין בידינו לעכב על המוסד צדקה, דהא קיי"ל בב"מ (ס א) דמותר לחנוני אחד לפחות השער אף שעי"ז מרגיל לבוא אצלו ומקפח פרנסת חבירו משום דקא מרווח לתרעא. ומה עוד דפסק הרמ"א (חו"מ סי' קנ"ו) דאפי' סוחרים בני אותה העיר אין יכולים לעכב על הסוחרים בני עיר אחרת מלמכור סחורתם אם הם מוכרים יותר בזול. (ועיין עה"ש שם סי"א). ואף אם נימא דהא דמותר להוזיל היינו באופן דלא פסק לחיותיה שיכול ג"כ הוא להוזיל ולמכור אבל כשפוסק לגמרי פרנסתו אסור, מ"מ כאן בנד"ד שאין הארגון צדקה פותח חנות קבועה ואי"ז אלא מכירה לימות הפסח ולאחר הפסח ימשיכו לקנות אצלו כרגיל ותהיה לו פרנסה למשך כל ימות השנה, אי"ז נקרא שפסקו לחיותו ואינו יכול לעכבם אם הם מוזילים המחיר.
אמנם נראה דאם כי מדינא אין בכח בי"ד לעכב הדבר, מכל מקום אין למוסד חסד לעשות כן, דכיון שכל מטרתם שעושים כן הוא רק משום שרצונם לקיים מצות צדקה וחסד, בכה"ג אין זה נקרא מצות צדקה שלימה, שאף שמצד אחד מטיבים עם הציבור, אבל מאידך גיסא פוגעים בחיותו של אדם מישראל שלא יהיה לו כל צרכיו לימות הפסח, ומצות צדקה שלימה זהו שכל תוצאות הפעולה הן צדקה עם הבריות ולא כשעי"ז חסר לצרכיו של אדם מישראל, ולכן המוסד צדקה ראוי להם לסדר המכירה דרך החנוני והיינו שיתנו לחנוני שימכור בחנותו מוצרים במחיר הקרן ויודיעו לרבים שזהו בזכותו של המוסד חסד שדאג להם, וישלמו לו על כך שכר טרחא באופן שישאר בידו סך מכובד להוצאות החג, ובזה יצאו ידי שניהם שגם הטיבו עם הציבור שיוכלו להשיג במחיר הקרן, וגם לא חסר לחנוני להוצאות החג.
וכל דברינו הוא דוקא באופן שברור שעי"ז אין בידו לפרנס משפחתו לחג הפסח שבזה צריך לראות שלא יבוא טובת הציבור על חשבון החנוני, אבל אם רק מתמעט מרווחיו א"צ להתחשב בטענתו במקום שזהו לטובת הציבור שיוזילו המחירים, ויכולים לסדר מכירה בלי להתחשב בטענותיו.
