מחיקת דברי תורה
שאלה:
האם מותר למחוק ד"ת בכדי לכותבן שוב בכתב נאה או לצורך תיקון וכדו'.
תשובה:
כן. ושמעתי ממו"ח מרן הגר"מ הלברשטאם זצ"ל, כי מרן הגרי"י פישר זצ"ל אמר לו, שראה כתב יד קודשו של מרנא הרמב"ם ז"ל, והיה נראה שכתב ומחק ושוב כתב וכו', ומזה יש להביא ראיה ברורה לנידו"ד דשרי.
וכן מצאתי בדברי הרשב"ץ (חלק א, סי' ב) והו"ד בפתח"ת (סי' רפג, ס"ק ב) שכתב וז"ל, מה שנהגו המלמדים שכותבים על הלוחות כמה פסוקים או פרשה שלימה מה שדעת התינוק יכולה לקבל באותו שבוע, ובסוף השבוע מוחק וחוזר וכותב פרשה אחרת כפי התחלפות הפרשיות, יש להתיר, אף דכתבי קודש אסור לאבדן ביד או למחקן, מ"מ כיון שעבר זמן פרשה זו הוי כהיכל שצריך תיקון שמותר לסתרו ולבנותו, ומ"מ יזהרו שלא לכתוב אזכרות על הלוחות, ואם אירע שכתבו אסור למחוק וכו' עכ"ל.
וכן משמע מדברי הפנים מאירות (חלק א, סי' מה), שו"ת מעיל צדקה (סי' סג), והו"ד בשו"ת רעק"א (תנינא, סי' טו).
אך זה ברור כי אם כתב אחת משמות הקודש, דאסור למוחקו אף לצורך תיקון, ופשוט.
היוצא לנו מדבריהם, שהשותה אחר חצות לא קיים מצות שתיית ארבע כוסות בכלל, לדעת רבי אלעזר בן עזריה. ולכאורה היה נראה, שדבריהם נסתרים מדברי הרמ"א הנ"ל, שכתב שיש לומר את ההלל לפני חצות, משמע מדבריו שאת הכוס הרביעית אין צריך לשתות קודם חצות. אך לדברי הגר"א הנ"ל, שכל כוונת דברי הרמ"א לגבי ההלל היא רק מחמת הכוס הרביעית, לא קשה מידי מהרמ"א, שאדרבה גם לדעתו יש לשתות את ארבעת הכוסות קודם חצות דווקא.
