מעוניין לפתוח בית כנסת לשם חיזוק קשרי מסחרו
שאלה:
ראובן הינו סוחר ממולח, שבתי מסחרו נמצאים בעיר מסחר מרכזית במדינת סין, ומשם מספק ליהודים רבים סחורות.
באותו אזור בסין, הוקם ע"י ארגון קירוב מסויים בית כנסת גדול, אליו מגיעים הסוחרים היהודים הרבים. והנה, מגלה ראובן, שלאחר התפילה בבית הכנסת, בשעה שיוצאים הסוחרים לחוץ, מטבע הדברים הם פוגשים ספקים ותגרים אחרים, ובאים עמם בקשרי מסחר, כך שהוא מפסיד חלק מלקוחותיו לטובת ספקים אחרים. התברר עוד שישנם יהודים ש'טורחים' להגיע במיוחד לתפילה בבית הכנסת, כדי לחפש קליינטים חדשים ולספק להם סחורות.
החליט ראובן לייסד בית כנסת חדש, ולפרסם בקרב לקוחותיו אודותיו, ובאופן זה חשב בליבו, אוכל 'לשמור' על לקוחותיי, ואף למצוא סוחרים אחרים, ע"י פרסום בית הכנסת בקרב הסוחרים שמגיעים מארץ ישראל.
פנה אפוא ראובן אל יהודי ירא ה' בשם שמעון, שהינו בעל אולם רחב ידיים באזור, וביקש לשכור את האולם שלו לשם הקמת בית כנסת. תוך כדי המשא ומתן, גילה שמעון את מניעיו של ראובן להקמת בית הכנסת, ושיגר אלינו מכתב ושאל: האם מותר לי לשתף פעולה עם ראובן ולהשכיר לו את המקום לשם ייסוד בית הכנסת, כאשר אין כוונתו לשם שמים אלא לשם 'מסחר'?
תשובה:
בספר 'מעשה איש' (ח"ז עמ' קמ) מסופר בשם הגאון רבי אליהו מישקובסקי זצ"ל: במקום יישוב קטן, חפצו מתפללים לפתוח בית כנסת נוסף לזה שקיים כבר. רב בית הכנסת הקיים, חפץ היה למנעם, ובא לפני רבינו החזון איש זצ"ל, וטען שישנם בעל בתים שאילו לא יראו את הרב מרא - דאתרא לפחות בתפילה, אזי לא ירגישו כשייכים לקהילה.
השיבו החזו"א: אין למנוע הקמת בית כנסת נוסף, ויש בכך גם עניין של קידוש ה', שכן העוברים והשבים על פניו של בית הכנסת שואלים "מה כאן?", ועונים להם "בית הכנסת", וכבוד שמים מתרבה. [והוסיף לציין לדברי הרמב"ן בפרשת יתרו. ואולי הכוונה למה שכתב שם הרמב"ן: "ובכל המקום אשר יזכירו את שמו יתברך, יבוא בכבודו עליהם, לשכן שכינתו בתוכם ולברך אותם"].
וכך נאמר גם בשאלתנו, הקמת בית הכנסת תביא לקידוש ה', ויתפללו בו יהודים ויתקרבו להשי"ת, ויתרבה כבוד שמים.
והגם שכוונת ראובן אינה לשם שמים, אלא לשם שמירת וחיזוק קשרי מסחרו, מכל מקום כבר אמרו רבותינו (פסחים דף נ ע"ב, סוטה דף כב ע"ב) "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".
