מנהג אנשי ירושלים בנטילת הלולב
שאלה:
האם מותר לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה ידי חובה ולא בתוך נרתיק וכדו' כמנהג אנשי ירושלים, או חיישינן למחזי כיוהרא?
תשובה:
רבינו הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הקפיד בשובו מבית הכנסת לאחוז את ארבעת המינים בשתי ידיו בצורה שיוצא בה ידי חובה ולא בתוך נרתיק וכדו' כמנהג אנשי ירושלים.
כמבואר בגמ' (סוכה מא, ב) "כך היה מנהגן של אנשי ירושלים אדם יוצא מביתו ולולבו בידו, הולך לבית הכנסת ולולבו בידו, קורא קריאת שמע ומתפלל ולולבו בידו".
ופשוט הוא שאם נוטל האתרוג בתוך קופסא או הלולב בתוך הנרתיק שאינו יוצא ידי חובה בנטילה שכזו, וממילא כך גם אין חיבוב מצוה בזה. ובכדי לקיים החיבוב מצוה כמנהג אנשי ירושלים צריך ליטלם באותו אופן שמקיים המצוה.
וכתב הרמ"א (תרנב, א) "המדקדק יאחז הלולב בידו כשנכנס מביתו לבהכנ"ס וגם בשעת התפילה, וכן יחזירנו לביתו כדי לחבב המצוות". וכתב המ"ב (שם ו) "היום מיחזי כיוהרא... ומיהו נוהגים גם היום שמוליכים הלולב בבוקר בעצמו לבהכנ"ס וכן מחזיר לביתו בעצמו" ואכן הקפיד מרן רבינו הרב אלישיב זצ"ל בזה מאד.
וכפי שיש תוספת מצוה בשתיית יין משום מצוות "ושמחת בחגך" בכל מה שמוסיף לשתות, כך גם באחיזת הלולב למרות שכבר יצא ידי חובה בנטילה ראשונה, כל מה שמוסיף ליטלו יש בזה תוספת מצוה.
ואין בזה משום איסור טלטול מוקצה ביום טוב, כיון שהוא להידור המצוה.
יש לציין כי לאחר שלמד זאת רבינו בשיעור, פנה לעומדים סביבו והתעניין - שלא כהרגלו - האם קיימו הנהגה זו. וסיפר באותו מעמד: אתמול היה אצלי רבי חיים (חתנו הגר"ח קניבסקי) ושאלתי אותו איך מקיימים בבני ברק את מנהג אנשי ירושלים, והאם מקפידים לאחוז את הלולב והאתרוג שלא בנרתיק. והשיב הגר"ח: בבני ברק לא מכירים מנהג זה כלל.
אכן כאמור רבינו הקפיד ועורר על הזהירות במנהג זה.
