לשים אנטנה גבוה מבית הכנסת
שאלה:
בית שרוצים להתקין עליו אנטנה כדי שיהיה קליטה, אך אם יתקינו אותה, היא תהיה גבוהה מבית הכנסת. האם מותר להתקין אותה או לא?
תשובה:
נאמר בשבת (דף יא ע"א) 'כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה'. ונאמר בשו"ע (או"ח סימן קנ ס"ב): "אין בונים בית הכנסת אלא בגבהה של עיר, ומגביהים אותו עד שיהיה גבוה מכל בתי העיר". וכן שמענו בשם החזו"א, דישיבת פוניבז' וסלבודקה שבבני ברק שהן גבוהות מכל בתי העיר, מצילות על כל בני ברק. וכתב הרמ"א (או"ח קנ ס"ג) בשם הגהות מיימון (פרק יא מהלכות תפלה, שכן היה מעשה) שאם עשה בנין גבוה יותר בקרן אחד מבהכ"נ, סגי בכך.
אמנם כתב המשנ"ב (שם ס"ק נח) בשם המג"א ודוקא שהגביהו ע"י בנין, כגון בגג או עליה אבל לא כמו שעושין קצת שתוחבין עמוד ברזל בקרן אחת ולא הועילו כלום בתקנתן. אבל כתב במנחת אלעזר (ח"א סי' נז, ונימוקי או"ח כאן). היינו עמוד ברזל גרידא, שאין בו שום משמעות של יופי והדר, אבל אם מגביה ע"י איזה דבר של נוי וכדו' מהני. ובכל אופן כתב הפרמ"ג (א"א שם סק"ג) שבשעת הדחק מועיל גם תחיבת עמוד ברזל גרידא, כי המג"א לא אמר דבריו אלא במקום שאפשר בענין אחר.
ויש לשאול מה הדין כשרוצה להתקין אנטנה בבנין אחר, והאנטנה תהיה יותר גבוהה מבית הכנסת, האם זה כבר אוסר, ועושה שהבית יותר גובה מבית הכנסת, או שהעצה הזאת של עמוד, נאמר רק כאשר בא לתקן, שאם עושה עמוד בבית הכנסת, זה מציל את שאר בתי העיר אבל עמוד לא פוסל, כלומר הוא לא עושה שהבית יחשב יותר גבוה מבית הכנסת.
ונראה שיש להביא לכך ראיה מהחיד"א, שהנה הקשה החיד"א הרי המשכן היה גובה י' אמות, ומשה רבנו גם היה י' אמות, ואם כן מסתבר שאוהלו של משה רבינו היה יותר גובה מי' אמות שהרי משה רבינו היה צריך להיכנס אליו, וא"כ כיצד משה רבינו עשה את אהלו יותר גבוה מהמשכן?
ותירץ החיד"א בפני דוד (פרק בלק אות יד) וז"ל: ובנמוקי עטרת ראשי אבא מארי זלה"ה כתב משם מהר"ם גאלנטי הזקן הרב המוסמך זלה"ה שפירש עם הדין דאין להגביה הבתים יותר מבית הכנסת אך אם הם משופעים גגות הבתים שרי. והכא דדור המדבר היו בעלי קומה והמשכן אורכו עשר אמות אורך הקרש ודאי היו גבוהים מהמשכן והרי אמרו רז"ל בפירוש דמשה רבינו ע"ה היה אורך עשר אמות ודכוותיה מסתמא מיהוה הוו וא"כ צריך שאהליהם גבוהים ממשכן ולפי הדין אסור. אמנם אם הם משופעים שרי וז"ש מה טובו אהליך אהלים ממש משכנותיך המשכן. וכי תימא מה טובה היא שהאהלים גבוהים לז"א כנחלים נטיו שהם משופעות ובהכי שרי, עכ"ל.
הרי שאהלו של משה רבינו היה משופע, ובאמצע הוא היה גבוה יותר מי' אמות, ושם משה רבינו היה, אבל עיקר האהל היה פחות. ובכזה אופן אין זה נחשב שהוא גבוה יותר מהמשכן שהולכים אחר עיקרו של האהל.
ולולי דבריו היה אפשר לתרץ את קושייתו, שמשה רבינו חפר בעומק, וא"כ יכל לעמוד באהל, שמבחוץ האהל היה נמוך מהמשכן, ובפנים היה יותר גבוה. ויתכן להעמיס תירוץ זה בדברי בעל הטורים (דברים א לא) שהענן במדבר היה נושא לכל אחד ואחד לפי מה שהיה צריך, יש בגבוה ויש בנמוך, עיין שם.
עכ"פ לפי דבריו, אפשר לומר, שה"ה בעניננו הולכים אחר עיקר הבנין ואם מוסיף אנטנה, אין זה נחשב לגבוה יותר מבית הכנסת, ומותר.
