לטלטל ס"ת מבית הכנסת לחדר אחר או לבית האבל
שאלה:
בנידון שאלתו בבית המדרש שיש בו כמה חדרים שעושים בהם מנינים, ולקריאת התורה מביאים ס"ת מבית הכנסת לחדר אחר, ושאל על המנהג אצלם לטלטל ס"ת מחדר לחדר בכל שני וחמישי כדי שיצאו ידי חובת קריאת התורה, ולדבריו זהו מנהג ישן נושן, והרבה ת"ח וגדולים מתפללין לפעמים אצלם ולא שמעו קול ערעור שאסור לטלטל ס"ת מחדר לחדר.
תשובה:
הנה ב"אשל אברהם" (סי' קל"ה) כתב "דהעולם נוהגים היתר לטלטל ס"ת מחדר לחדר תחת גג אחד גם בלי אדם חשוב ובלי חולי ומנהג עם בני ישראל אין להרהר אחריו שבני נביאים הם, ונראה שסברתם שהקפידא דוקא תחת גג שמים", מיהו מסיק שם "אני הייתי עושה כן ג"כ לטלטל מחדר לחדר אך הדרנא בי וגליתי דעתי פה לרבים שכעת איני אומר בזה לא איסור ולא היתר". וכן במעש"ר (קכ"ט) מרבינו הגר"א זצ"ל מפו' "בקריאת התורה הולך לס"ת אפילו בבית שני ואין מטלטלין מחדר לחדר וכ"ש לבית אחר", ולמעשה נראה כשיש מקום פנוי בבית הכנסת ראוי לכבד את הס"ת ולילך לקרוא שמה ולא להביאו אצלם, וכבוד הוא לס"ת שהולכים במיוחד אליה במקומה, ולא להביאה לאנשים בחדר אחר, וכ"ש באופן שבחדר האחר אין קדושה כבית הכנסת, ומיהו נהגו להקל בזה. (ועיין בדברינו בח"ב סי' צ' שצריך שעכ"פ עשרה ילוו את הס"ת לארון הקודש). אבל בשעת הדחק, שצריך להמתין עד שהציבור שבביהכ"נ יגמרו התפלה, יש להקל לטלטל ס"ת מחדר לחדר, ובפרט דלדעת ה"שמן למאור" וכ"מ מדעת רבינו הגר"א מותר לטלטל ס"ת לקריאה לאדם חשוב אפי' שאינו אנוס לילך למקום שהס"ת נמצא שם (עיין שעה"צ סי' קל"ה ס"ק נ"א), וא"כ כ"ש דמותר לטלטל לקריאה לציבור אפי' כשאינם אנוסים מלילך למקום שהס"ת נמצא שם, דציבור ודאי עדיף מאדם חשוב.
ונראה דה"ה דכשמתפללין אצל אבל וכדומה שקשה להם להעתיק את הציבור עד לביה"כ, נראה דאפי' שאינם אנוסים מלבוא לס"ת מ"מ מותר לטלטל הס"ת מבית לבית, דיש לסמוך על דעת רבינו הגר"א שמותר לטלטל ס"ת לאדם חשוב אפי' שאינו אנוס, וא"כ כ"ש דמותר לציבור וכמ"ש לעיל.
ודע דאף שאנו מתירין לטלטל הס"ת במקום שקשה שכולם יבואו לבית הכנסת, פשיטא שמצוה רבה לנדב ארון שיהא מונח כמה ימים (וכמבו' ברמ"א ס"ס קל"ה), ואז הס"ת נמצא שם כל הזמן בכבוד בתוך ארון, והמנדב מקיים מצוה רבה ושכרו רב שמכבד בזה את התורה, וברכת ה' תחול עליו.
