לבקש מהכהן לצאת בעליית כהן לכבד גביר המחזיק מקום תורה
שאלה:
נשאלתי מישיבה א' שיגיעו גבירים לישיבה לתפילת שחרית ביום שקוראין בתורה ולא היה להם מספיק עליות בשביל לכבד כולם, אם רשאים לבקש מהכהן לצאת קודם הקריאה כדי שיוכלו ליתן במקומו עליה לגביר.
תשובה:
והנה כבר נחלקו האחרונים בשאלה זו, שיש אחרונים דס"ל שבכל אופן אין לבקש מהכהן לצאת שלא לדחות מ"ע דוקידשתו, והרבה אחרונים ס"ל שאם עושים כן באקראי כשיש צורך מיוחד ליתן עליה לישראל אפשר להקל לבקש מהכהן לצאת, וכן סוגין דעלמא.
ולענ"ד נראה להוסיף דעכ"פ בנד"ד שפיר יש לסמוך להקל שא"צ לדקדק לקיים מצות וקידשתו, דהנה הביא במשנ"ב (סי' קל"ח ס"ק י"ח) שבשו"ת מהרי"ק כתב שקהל שהיו נוהגין מקדם שבשבת בראשית היה אחד מהקהל מתנדב מעות לצורך ביהכ"נ כדי שיקרא ראשון בהתחלת התורה, והכהן אין רוצה למחול, אין חוששין לדבריו ויעשו הקהל כמנהגם מאחר שמנהג קדום הוא שנתקן לכבוד התורה עכ"ד. ומבואר דכבוד התורה עדיפא על קיום מצות וקידשתו, ולכן התקינו המנהג שלא ליתן לכהן את העליה הראשונה של התחלת התורה רק ימכרוהו לכל המרבה בדמים שזהו כבוד התורה.
ולכן בנד"ד שאם לא יתנו לגביר עליה יש לחוש שיפגע ויפסיק תמיכתו בישיבה, שפיר א"צ לחוש להחמיר לקיים מצות וקידשתו, דאם כבוד התורה עדיפא על קיום מצות וקידשתו וכמבו' בשו"ת מהרי"ק, הרי כ"ש שקיום מקום תורה עדיפא על קיום מצות וקידשתו, ולכן אמרתי להם דכיון שזהו רק באקראי שפיר יש להם להקל לבקש מהכהן לצאת, והמחמיר בזה הלוא מאידך גיסא הוא מזלזל בצרכי החזקת מקום תורה. [וע"ע בשו"ת צפנח פענח החדשות ח"א סי' ו' דס"ל דהחיוב מכח וקידשתו הוא רק בזמן חז"ל שהעולה לתורה היה מוציא הקהל בקריאתו, אבל היום שתיקנו הקדמונים שהעולה לתורה אינו מוציא הקהל בקריאה, אף שהשאירו לדידן תקנת חז"ל לקרוא הכהן ראשון מיהו אין בזה חיוב מכח וקידשתו].
