האם להשיב את דמי העלייה לחתן, לאחר שהתברר שלא עלה לתורה
שאלה:
מעשה שהיה בחתן שעדיין רחוק משמירת תורה ומצוות, שהגיע בשבת החתן שלו עם משפחתו לבית הכנסת מסויים. אבי החתן רכש עבור בנו את עליית שישי, בחמש מאות שקלים. החתן הודיע לאביו שאינו מעוניין לעלות לתורה "כי איני מאמין בזה" [רח"ל], אך האב התעקש שיעלה, והחתן הוזמן אחר - כבוד לעולת לתורה, בלווי שירת המתפללים והשלכת סוכריות.
החתן, שככל הנראה היתה זו הפעם הראשונה בה ביקר בבית הכנסת, עמד ובהה באוויר, ולא ידע כלל מה עליו לעשות. גם לאחר שהראו לו את נוסח הברכות שעליו לברך, החתן ממשיך לעמוד כגולם, ואינו מוכן להוציא הגה מפיו.
רב בית הכנסת פנה אל החתן ואמר: "תחזור אחרי מילה במילה - ברוך", והחתן חוזר באדישות ומתוך אילוץ "ברוך". "אתה", "אתה", וכו'. לאחר סיום הברכה קרא הרב בתורה, וגם את הברכה האחרונה הקריא לחתן מילה במילה.
לאחר התפילה פנו אל הרב בתמיהה: "וכי אחד כזה יכול להיחשב כעולה לתורה ולהשלים את מניין שבעת הקרואים [יעויין באגרות משה (או"ח ח"ג סימן כב)], ומה עוד שאינו יודע מימינו ומשמאלו מאומה, ואינו מכוין כלל להוציא בברכותיו את הציבור, [ולשיטת כמה פוסקים צריך העולה לתורה להוציא בברכותיו את הציבור ידי חובה, יעויין בב"י (סימן קלט) בשם רבינו יונה, ובביאור הלכה (שם ס"ו) בשם המאירי, ובשו"ת מהר"ם שיק (או"ח סימן סא).
"וכי סבורים אתם שהוא בירך על התורה?! "השיב להם. "אלא מי?! ", שאלו בפליאה. הסביר הרב: "אני בירכתי על התורה ועליתי לששי, את הברכות התכוונתי לברך עבור עצמי, ומה שאמרתי שיחזור אחרי, כי קרוב לוודאי שלא בירך בבוקר ברכות התורה, וחשבתי בליבי שכדאי שיברך עכשיו".
המתפללים טענו כנגדו שיש כאן שתי בעיות: א. האם אין חשש ברכות לבטלה בהקראת הברכות לחתן שלמעשה לא עלה לתורה? ב. קיימת כאן גם שאלה ממונית, האם מותר לקבל מהאב את החמש מאות שקלים עבור העלייה, לאחר שבנו לא קיבל כלל עלייה?
ובא רב בית הכנסת לשאול האם נהג כהוגן או לא?
תשובה:
תשובה רב בית הכנסת נהג כהוגן, ואין במעשיו שום דופי: א. אין חשש ברכה לבטלה בברכותיו של החתן, כי כאמור ככל הנראה לא בירך ברכות התורה בבוקר, ואם כן ראוי שיברכם עתה. וגם את הברכה השנייה לאחר הקריאה יכול לברך, כי זו ברכת השבח על דברי תורה שנכנסו כעת באוזניו.
ב. ניתן לקבל מהאב את דמי העלייה, כי החתן ואביו קיבלו את מה שרצו, את 'טקס' העלייה לתורה, השירה, סוכריות, ומי שבירך יפה לכבוד החתן והכלה. ומאחר ועל זה שילם ואת זה קיבל, בוודאי שצריך לשלם על כך את הסכום בו נתחייב.
