האם אלו שמכינים פלפולים לחתנים או לבר מצוה מותר להם ליטול שכר?
שאלה:
איתא בגמ' נדרים ל''ז ע''מ ב' דאסור ללמד תורה בשכר משום הפסוק בפרשתן (ד, ה) רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'.
יש לחקור האם על פלפול מותר ליטול שכר כיון דע''פ הדין אין צריכים ללמוד את זה כמו דאיתא בגמ' נדרים ל''ח ע''א אמר רבי יוסי בר חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו, משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ומסיק בגמ' דהיינו פלפול לא ניתנה לישראל, ומשה נהג בה טובת עין א''כ לא הויא בכלל כאשר צוני ה' מה אני בחנם אף אתם בחנם או דילמא אסור ליטול שכר אף על הפלפול.
תשובה:
מסתברא כיון דלא היה חיוב ללמד את זה לעם ישראל אינו נכנס, בגדר מה אני בחנם ומותר ליטול שכר על זה.
ושמחתי דמצאתי סברא הנ''ל בספר שאילת דוד להגה''ק ר' דוד מקרלין זצ''ל (בפסקי הלכות אישות ק''ד ע''ב(.
ויש להוסיף בזה דברים: נראה דלא לכל פלפול מותר ליטול שכר, דהנה איתא בגמ' שבת ל''א ע''א דבשעה שמכניסין אדם לדין שואלים אותו פלפלת בחכמה והקשה החיד''א שם הרי אינו חייב ללמוד פלפול דהא לא ניתנה לישראל, ואע''ג שמשה נהג בה טובת עין, מ''מ אינו חייב, ומדוע יענישו אותו על זה, ותירץ דאיכא תרי גווני פלפול, האחד לאחר שידענו שהדין כך הוא מהקבלה או מדקדוק הכתוב ואין ספק בדין כלל, ועם כל זה שקיל וטרי משום יגדיל תורה דדילמא כונת הפסוק כך, או דמאי שנא נדון זה מאחר ומתויב ומפרק ומעיין, ועל חלק פלפול כזה וכיוצא בו, אמרינן שניתנה למשה רבינו והוא נתנו לישראל, דפלפול כזה לא נצרך למעשה כי ידענו הדין בודאי, אמנם כי יקרא ספיקא דדינא וכן לדבר דלא ידענו הדין ואז שקלי וטרי ומביא ראיות מדינים אחרים זה הפלפול מעיקר התורה שניתנה לנו וחיובא רמיא על כל ישראל בפלפול זה, ובדרך משל שיש הרבה הלכות שנתחדשו בדורינו בטכנלוגיה שאי אפשר לפסוק מש''ע דבזמניהם זה לא היה רק חייבים לפלפל לדמות מילתא למילתא ופלפול כזה חיוב גמור ללמוד דזה מעיקרי הדין והיהדות, ועל זה שואלים ליום הדין פלפלת בחכמה להוציא לאור העלם דבר מתוקן, א''כ על פלפול שחייב ללמוד אסור ליטול שכר, רק על פלפול שמכינים לחתנים ולבחור בר מצוה.
