בנו עומד להבחן במבחן עולמי והוא חושש מעין הרע
שאלה:
מעשה בילד שנבחר להיות נציג הת"ת במבחן הלכה עולמי, מחמת ציונו הגבוה ביותר בת"ת. והנה אב הילד רוצה למנוע את הילד מלהשתתף במבחן העולמי מחשש לעין הרע, ועוד מחשש שירגיל את הבן ליוהרא וגסות הרוח וכידוע שהקפיד ר' דוד פיינשטין זצ"ל על רבנים חשובים שעמדו בפני בנו ר' משה פיינשטיין זצ"ל כשהיה ילד על שמביאים אותו לידי גאוה, האם האב צודק?
תשובה:
עין הרע הוא דבר קשה מאד, וכמבואר בבבא מציעא (דף קז ע"ב) 'והסיר ה' ממך כל חלי' אמר רב זו עין, רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי, עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ, וכן אמרינן בדף פד ע"ב אמר להן רבן שמעון בן גמליאל פרידה אחת יש לי ביניכם ואתם מבקשים לאבדה הימני, ופרש"י שמא תשלוט בו עין הרע.
וכן מבואר במסכת ברכות (דף לא ע"ב) שחנה ביקשה מהשי"ת שיתן לה זרע אנשים, והוא זרע המובלע בין אנשים ואינו מתבלט שיהא לא חכם ולא טיפש, ופרש"י: לא חכם יותר מדאי, שלא יהיה תימה בעיני הבריות ומתוך שנדברים בו שולטת בו עין הרע.
אולם אם המבחן הזה יגרום לקנאת סופרים ותרבה החכמה אין לבטל את המבחן, כי תלמוד תורה כנגד כולם, ותורה של תשב"ר כחה עצום, וגם ראינו רבני קששאי דעבדו הכא [בת"ת עץ חיים בירושלים היו אחת לשנה מבחנים מעין אלו, ובעל האבן האזל השתתף אישית במבחן והגאון בעל גשר החיים, ועוד מגדולי ירושלים, והמבחן היה לעודד תורה בין התשב"ר].
ובספר פלא יועץ (אות עין) כתב ועל הכל תפילה עושה פירות כי אלקינו מרחם, שומע תפלת כל פה, והוא המציל את עמו ישראל מעין הרע, ומכל דבר רע ועכ"פ לא ימנע מעשות מצוה מפני חשש עין הרע, כגון להביא עני לביתו, או לדרוש ברבים, ללמוד דעת את העם, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע, ומצוה אגוני מגינא והיא מגן וצנה, ובברכות (דף נה ע"א) אמרו האי מאן דדחיל מעינא בישא לימא אנא מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא וכו', וטוב לגבר שיאמר כן בכל יום, עכ"ד.
וכך גם בעניננו יש בזה מצוה, ויש לעשות כמה טצדקי שעין הרע לא תשלוט: א. כתוב בראשונים שמי שיש לו עין טובה ודן כל אחד לכף זכות ורואה רק במעלת חבירו אין עין הרעה שולטת בו, כי השי"ת משלם לו מידה כנגד מדה ומאחר ועינו טובה לא תשלוט בו עין הרע. ב. בברכת כהנים יש סגולה כנגד קללות ונגד עין הרע, יעוין במושב זקנים. ג. יש להתפלל מעומק הלב את התפילות נגד עין הרע עם י"א הפסוקים שמתחילים בנון ומסתיימים בנון. ד. להרגיל את הנערים שלא יהנו מהכבוד.
הובא בקונטרס נתיבי החינוך לבעל הנתיבות שלום (האדמו"ר מסלונים זצ"ל) שנשאל בכנס על המנהג החדש שבוחרים ילד קטן ל"חתן המשנה" וכדומה, ומפרסמים אותו בעתונות הטוב הדבר או לא. והשיב לדעתי אם טוב הוא בשביל חינוך חיצוני וסטנדרטי בכדי לעורר קנאת סופרים, אין להתעלם מהצדדים השלילים במה שנוגע לחנוך הפנימי, ואם אחד מעיקרי החינוך הוא כאמור להכניע את ערפו הקשה בחירת ה"חתן", היא פעולה הפכית מלבד שזה גורם הרבה תסביכי גדלות עד זקנה ושיבה, ויסוד לדברינו אלה מהא דאיתא בירושלמי (חגיגה פ' אין דורשין ה"א והביאו התוס' בחגיגה דף טו ע"א) שובו בנים שובבים חוץ מאחר, למה אירע ל"אחר" ככה, שאבויה אביו הי' מגדולי ירושלים וכשנולד בנו אלישע, בברית מילה שלו, נוכחו גדולי הדור והתעסקו בדברי תורה וירדה אש מן השמים והקיפה אותם וכו', אמר אביו הואיל וכך כוחה של תורה אם יתקיים הבן לתורה אני מפרישו, ולפי שלא היה כוונתו לשמים לפיכך לא נתקיימה בו ודי בזה למבין.
