בדיקת חמץ לפני ליל י"ד האם יברך על הבדיקה
שאלה:
במה ששאלת במי שמתחיל לבדוק בליל י"ב או י"ג (מחשש שלא יוכל לבדוק את כל חדרי ביתו כראוי בליל י"ד) האם יברך על הבדיקה.
תשובה:
הנה נחלקו הפוסקים במי שבודק לפני ליל י"ד אם יברך, ושלש מחלוקות בדבר, ולכל אחד יש בית אב בדברי הראשונים, ואבאר.
הנה מבואר (סי' תל"ו סעיף א') דהיוצא בשיירא תוך שלשים יום צריך לבדוק בלילה שלפני יציאתו אף שאין דעתו לחזור בחג, והיוצא לפני ל' צריך לבדוק אם דעתו לחזור בתוך ימי החג. ומקור הלכה זו בפסחים (ו' ע"א) ושם מבואר דבתוך ל' חייב לבער בכל ענין, משום דכבר מישך שייכא לחג דהלא שואלין ודורשין בהלכות הפסח שלשים יום לפני הפסח, עי"ש.
ולענין הברכה כתב ברמ"א שם דבתוך ל' יום לא יברך, ובמשנה ברורה (שם ס"ק ד') ביאר דבדיקת ליל י"ד הוי תחילת הביעור כיון שמה שהוא מוצא הוא מניח לשורפו למחר ויכול שפיר לברך "על ביעור חמץ" אבל לפני כן דמה שהוא מוצא מניח לאכילה אין זה תחילת מצות הביעור ואיך יברך. ולפי"ז יש לדון דאם אכן יניח את מה שימצא לשורפו יכול לברך אף לפני כן, אך זה חידוש.
ובשלחן ערוך הרב (שם סעיף א') כתב בסגנון אחר למה אינו מברך לפני ליל י"ד וז"ל "ועל בדיקה זו (תוך ל') לא יברך על ביעור חמץ כדרך שמברכין על בדיקת ליל י"ד כיון שאינה בזמן העיקרי שתיקנו להו חכמים". הרי דאין לברך אלא על עיקר המצוה בזמנה הראוי (ויש להוסיף עוד בזה דבאמת אין מברכין על מצוה שכל ענינה הרחקת האיסור ולכן אין מברכין על בדיקת סימני טהרה ובדיקת תולעים, ואפשר דרק בדיקת ליל י"ד הוי משום מצות תשביתו דאף לאחר שביטל ועיקר הבדיקה הוי שלא יבא לאכלו מ"מ יש מצות תשביתו דרבנן כמו שביארתי במנח"א לפסחים [סי' א'] אבל בדיקה דלפני כן אינו אלא משום שמא יבא לאכלו בלבד ולפיכך אין לברך עליה וי"ל).
*
אך בביאור הלכה (ד"ה ולא יברך) הביא דעת הב"ח שחלק על הרמ"א וס"ל דמברך על בדיקת חמץ תוך ל' במפרש ויוצא לשיירא אבל לפני ל' דחייב לבדוק אם דעתו לחזור אינו מברך (וגם בזה י"ל כנ"ל דתוך ל' משום לתא דחג הוא ששואלין ודורשין אבל לפני ל' אינו אלא הרחקה שלא יכשל כשיחזור), והפר"ח החמיר יותר ונקט דלעולם מברך על כל בדיקת מצוה ואפילו לפני ל', ובבה"ל שם כתב דצ"ע למעשה, כיון שבדברי הריטב"א מבואר כשי' הב"ח עי"ש.
וכל אחד מאחרונים אלה יש לו בית אב בדברי הראשונים, דהמאירי בפסחים (ו' ע"א) כתב "וכל אלו שבודקים קודם זמן י"א שאין מברכין לפי שאין שעת המצוה אלא מאור י"ד, וי"א שמברכין ואין נראה כן", הרי לן כדעת הרמ"א וכסברת השו"ע הרב. אמנם בריטב"א שם כתב "ודעת הרא"ה דכל שזקוק לבער מברך על הביעור, ונראין הדברים תוך שלשים יום דוקא". ועי"ש בבה"ל שהבין שבאמת נחלקו בזה הרא"ה והריטב"א ולדעת הרא"ה אף לפני שלשים יום מברך הרי לן שלש מחלוקות בדבר בין רבותינו הראשונים והפוסקים.
*
וע"ע ברמב"ם (פ"ג ה"ו מחמץ ומצה) דהבודק לאחר המועד לא יברך, וכתב במגיד משנה דאיך יברך על ביעור חמץ כשהוא אוכל חמץ, ובכסף משנה שם דחה דבריו דלמה לא יברך על ביעור חמץ זה שעבר עליו הפסח שאסור בו ומחוייב לבערו. ועי"ש שכתב דכיון שאין כאן אלא קנס דהרי קיי"ל כר"ש דחמץ שעבר עליו הפסח מותר בהנאה ואינו עובר עליו לא יברך עי"ש. ומ"מ נראה דבזה כו"ע מודים ולא נחלקו אלא בבדיקה שלפני החג אבל אחרי המועד לכו"ע לא יברך.
אמנם נראה דכל זה אינו אלא במי שמחוייב לבדוק לפני י"ד כגון ביוצא לדרך אבל מי שנמצא בביתו ויכול לבדוק בליל י"ד אפשר דלכו"ע לא יברך בליל י"ג כיון שאין זה מצותו כלל. ועוד דלא מסתבר שיברך פעמיים דודאי מסתבר דבליל י"ד יברך כיון שזה עיקר זמן המצוה כך נראה לכאורה. אמנם מדברי המשנ"ב (בשעה"צ סי' תל"ג ס"ק ה') נראה להדיא דלפי השיטות שמברך לפני י"ד אף במי שאינו יוצא לדרך מברך, וצ"ע. ומ"מ נראה ברור דלמעשה לא יברך המתחיל לבדוק לפני ליל י"ד דספק ברכות להקל.
והנה כתב בשעה"צ שם בשם החק יוסף דאין לבדוק לכתחלה לפני ליל י"ד דכיון שאין מברכין לפני לילה זה מפסיד הוא את ברכת המצוה, ועל סמך דברים אלו, נהגו רבים להתחיל את הבדיקה בליל י"ג וסוברים דכיון שמשאירים חדר א' לברכה אין בכך הפסד. ולדידי צ"ע דכיון שהבה"ל מסופק אם צריך לברך לפני ליל י"ד לכאורה אין לבדוק לפני הזמן דנכנס לכתחילה לספק ברכה ומבטל ברכת המצוה. ואין לדחות דכיון שאינו גומר לבדוק בליל י"ג בלא"ה פטור הוא מלברך דאין מברכים אלא על גמר הבדיקה. דבאמת נראה דראוי לברך על כל מקום שהוא בודק ומקיים מצוה אף בבדיקה חלקית, וכך משמע מדברי השו"ע ברי"ס תל"ב דאם הפסיק בין ברכה לתחלת הבדיקה צריך לחזור ולברך אבל לאחר שהתחיל לבדוק שוב אי"צ לברך, הרי דמקיים מצוה אף בתחילת הבדיקה, ודו"ק.
וע"ע בשער הציון (סימן תל"ג ס"ק נ"ו) לגבי מש"כ בשו"ע (סעיף י"א) דאף המכבד ביתו ביום י"ג צריך לבדוק בליל י"ד ובמשנ"ב (ס"ק מ"ה) כתב טעם הלכה זו שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה, וגם אם בדק לאור הנר צריך לחזור ולבדוק עי"ש, ובשעה"צ כתב דאף אם הוא משאיר חדר לבדוק אפשר שצריך לבדוק כל ביתו שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה, ולפי"ז ה"ה בני"ד.
סוף דבר לענ"ד נכון טפי להתאמץ ולבדוק כל ביתו בליל י"ד.
