טלטול נוצת יונה בשבת נושאים: שבת, כללי

שאלה

בחצר האחורית של ביתנו ישנה מערכת ישיבה ופרגולה להצללה, בשבתות הקיץ הארוכות אנחנו יושבים לפעמים בחצר עם הנכדים או עם אורחים אחרים.

בשבת שעברה אירחתי חברה שהגיעה מקנדה אחרי שנים רבות שלא ראיתי אותה, כשיצאנו לחצר ראיתי שמושלכים בה כמה ממשחקי הילדים והזדרזתי להרימם. אך בין המשחקים גיליתי נוצה שככל הנראה נתלשה מיונה שהתחככה בגדר, הנוצה בלטה על פני המרצפות הכהות אך לי הדבר לא הפריע, ומאחר שידעתי שנוצה היא מוקצה, לא נגעתי בה.

חברתי אמרה לי שבעיניה נוצות הם הדבר הכי מאוס שיש, היא עירונית מבטן ומלידה ונוצות מתקשרות במחשבתה עם מחלות ולכלוך. בקיצור, אם אי אפשר לנקות את החצר, אולי עדיף שנשב בסלון הבית.

אני העדפתי את החצר, ושאלתי היא: האם היה אסור לטלטל את הנוצה לצורך מקומה או מסיבה אחרת. תודה מראש.

תשובה

נוצה היא 'מוקצה מחמת גופו' ולכן אין בה היתר של טלטול מוקצה לצורך מקומו גם לשיטת הסוברים שבמקרה דומה בכלי שמלאכתו לאיסור נחשב פינוי המוקצה כטלטול לצורך מקומו. ואף שבימים עברו היו משתמשים בנוצות לכתיבה, כל עוד שלא ייחדו את הנוצה לכתיבה אין זה כלי, וביותר שבזמננו אין הדרך כלל לעשות שימוש כזה בנוצות.

ביום טוב יש סיבה נוספת לאסור את טלטול הנוצה, משום מוקצה של 'נולד' שהחמירו בו ביום טוב יותר מבשבת.

ואף שבחזון איש צידד באחד מטעמי היתר טלטול הפסולת בעת טאטוא הבית, שהקליפות וכדומה בטלים ואין לטלטולם חשיבות של 'טלטול' שנאסר בשבת, ולפי זה היה מקום לדון כך גם על נוצה שנשרה, מכל מקום אי אפשר להתיר לטאטא חצר שאחורי הבתים באופן גורף, אף שבפוסקים נראה שישנם אופנים שבהם הדבר מותר.

מקורות לעיון והרחבה: על האיסור לטלטל נוצה: שו"ע הרב סי' ש"ב ס"ג; חומרת נולד ביו"ט: רמ"א סי' תצ"ה ס"ד; סברת החזון איש: חזון איש או"ח סי' מז סקכ"א (ושם סקט"ו); על טאטוא חצר אחורית: מג"א סימן שח סקנ"ח, ומשמעות דבריו שהאיסור הוא רק משום שאין רגילות לשבת שם וא"כ צ"ע לדינא בכה"ג שיושבים בה בקביעות.