שני אנשים הבאים בספינה ויש להם רק כזית מצה
כתב בשבות יעקב (שו"ת, ח"ב סי' יח), שמי שאין לו בליל הסדר אלא פחות מכזית מצה, אינו צריך לאכלו כלל, כיון שבאכילת חצי שיעור של מצוה אין מקיימים כלל המצוה. אך בברכי יוסף (או"ח סי' תפב סק"ד) הביא דבריו וכתב, שקצת מצוה יש בזה כמו שלענין איסורים נפסקה ההלכה (רמב"ם שביתת עשור פ"ב ה"ג על פי יומא עג:) שחצי שיעור אסור מן התורה, הוא הדין גם במצוות יש קיום מצוה גם בחצי שיעור אף שאין בזה קיום המצוה בשלימות.
וכתב עוד, שאף אם אין שום קיום מצוה באכילת חצי שיעור, מכל מקום ראוי ונכון לאכול כמה שאפשר כדי לקיים זכר למצוה.
ובעיקרי הד"ט (סי' יט אות יג) הביא נפקא מינה במחלוקת זו, באופן שיש שני אנשים בספינה בפסח ואין להם אלא כזית אחד מצה, שלדעת הסוברים שאין שום קיום מצוה בכזית, אין שום ענין לחלק את הכזית לשניהם, אלא כל מי שינצח את חבירו יקח ויאכל את כל הכזית וכל דאלים גבר. אך לדעת הסוברים שיש קיום מצוה בפחות מכזית, אין ראוי שאחד יגבר על חבירו בחזקת היד כדי לקיים המצוה בשלימות ולאכול את כל הכזית וחבירו לא יקיים המצוה כלל, וצריכים הם לחלק את הכזית לשניהם כדי שכל אחד יקיים את המצוה אף אם אינה בשלימות. וכתב, שכמעט הסברא נותנת שבעשייתו מצוה שאינה מן המובחר ומזכה את חבירו במצוה שאינה מן המובחר, תהיה זכותו גדולה יותר בצירוף של חבירו לשלו ממה שיעשה לבדו מצוה מן המובחר [אמנם ראה בשדי חמד (אסיפת דינים חמץ ומצה סי' יד אות ד) שחלק עליו, והאריך בנידון זה של חצי שיעור במצוות. וראה עוד בפניני הלכה במסכת מכות (יז.)].
