שמחה בלידת בת
במשנה: הריני נזיר... לכשיהיה לי ולד אפילו נולד לו בת ... הרי זה נזיר (נזיר יד, א).
במשנה מבואר שאם אדם אמר הריני נזיר לכשיהיה לי ולד, אפילו אם נולדה לו בת הרי הוא נזיר.
בגמרא הקשו מה חידוש יש בכך, והלא ודאי ש'בת' היא בכלל 'ולד', ותירצה הגמ' 'מהו דתימא ולד דמיחשב ביני אינשי בעינן, קמ"ל',
והיינו שהיה מקום לומר שכשהאדם אמר שהוא נזיר אם יהיה לו ולד, לא היתה כונתו אלא על סוג 'ולד' שבין האנשים יש לו חשיבות, ומאחר ולבת אין חשיבות בעיני בני אדם, על כן אם לבסוף נולדה בת, אינו נזיר. לזאת חידשה המשנה שמכל מקום גם אם נולדה בת הרי הוא נזיר.
במשנה מבואר שאם אדם אמר הריני נזיר לכשיהיה לי ולד, אפילו אם נולדה לו בת הרי הוא נזיר.
בגמרא הקשו מה חידוש יש בכך, והלא ודאי ש'בת' היא בכלל 'ולד', ותירצה הגמ' 'מהו דתימא ולד דמיחשב ביני אינשי בעינן, קמ"ל', והיינו שהיה מקום לומר שכשהאדם אמר שהוא נזיר אם יהיה לו ולד, לא היתה כונתו אלא על סוג 'ולד' שבין האנשים יש לו חשיבות, ומאחר ולבת אין חשיבות בעיני בני אדם, על כן אם לבסוף נולדה בת, אינו נזיר. לזאת חידשה המשנה שמכל מקום גם אם נולדה בת הרי הוא נזיר.
כיוצא בזה ביאר התפארת ישראל (פ"ב מ"ז) הגירסא במתני כשאראה כשיהיה לי וולד, שאף בנולד לו בת הרי זה נזיר, שהחידוש הוא שאע"ג שאמר שאראה, דהיינו שמקפיד לשמוח בראייתו ולא רק על הלידה לחוד, ובבת, בטומטום ובאנדרוגינוס לא ישמח כשיראם, מ"מ חידשה המשנה שהוא נזיר שהרי נולד לו.
בתפארת ציון (ד"ה מהו דתימא) כתב לבאר את הצד לומר שבת אינה בכלל ולד, מפני שבבן כולם שמחים בו שהרי כל העולם נהנים ממנו שהחיות של כל העולם הוא מהבל פיהם של תינוקות של בית רבן, ולכן אצל כולם הוא מתואר בשם ולד, משא"כ בבת שלא נקראת בשם ולד אלא לאביו ואמו שמקיימים על ידה מצות פריה ורביה.
אמנם עניין זה שישנו חיבוב מיוחד לבן הנולד יותר מאשר בת, מבואר בכמה מקומות, ובספר מנחם משיב (קירשבוים, ח"א סי' נא) ציין למה שכתב רש"י (שבת סו:) על סגולה מסויימת ששייכת רק בבן ולא בבת, מפני שאין האב מחבבן כל כך מתחילתן שיהיו מתגעגעין אליו.
החיד"א בכסא רחמים (מסכת כלה פ"א ה"א פירוש) האריך לבאר את הסתירה שמצאנו בענין זה, שמצד אחד ביום שנקבה נולדת, האב והאם עצובים, ואומרים שכשנולדה נקבה, בשמים ממעל המזלות מצטערים ואמרו בשם הקדמונים ש'נקבה' בגימטריא 'נזק', 'בת' בגימטריא 'ארור', ו'זכר' בגימטריא 'ברכה', ומצד שני אמרו ביבמות (סב) השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה, וכן אמרו אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, עיי"ש.
והנה בספרי גדולי הדורות הרבו להוכיח שלא להקניט אדם שנולדה לו בת, כמבואר בפלא יועץ (ערך בת) שכתב בזה הלשון, ראיתי מנהג רע באיזה מקומות, האיש כי יולד לו בת מרבים העם לעשות שחוק וליצנות, זה אומר הקור גדול וזה אומר הסרחון גדול וכהנה דברים של ליצנות, עד שמי שנולדה לו בת אינו מוצא מקום להחבא מגודל הרדיפה שרודפין אחריו בדברי שחוק וליצנות, ורע עלי המעשה קורא אני עליהם לועג לרש חרף עושהו, כי הן הם מפלאות תמים דעים שהוא הנותן הבנים למי שירצה והבנות למי שירצה, נמצא שהמלעיג על לידת הבנות אך נגד ה' דברו, מלבד איסור הליצנות כי רבה הוא.
ויותר מזה יש שטות גדול בקצת בורים שאם ילדה אשתו זכר אוהבה ומכבדה כבוד גדול, ואם נקבה תלד מרחקה ואינו נכנס אליה ורבה העזובה והעצבה, ומה נואלו האנשים האלה, מה לו עם אשתו, האם היא הלכה לשוק ובחרה לקנות לו בת ולא בן, ועוד בהדי כבשי דרחמנא מה ליה הלא אפשר דבנתן עדיפין ליה מבני, באשר יהיה טוב מזלן ומנת חלקן כאשר בעינינו ראינו כמה ששמחו בבת בין הבנים והיה מזלה ברוך מבנים ואוי לו למי שבניו בנות, ויותר גרוע מבנות כאשר הן רבים עתה עם הארץ ובני עליה הנם מועטים ורבים מכאובים לאבי הבנים על התורה ועל העבודה, מה שאין כן לאבי הבנות שאין עליו צרת הבת כי אם ללמדה מלאכת נשים ומדות טובות.
כמו כן הבן איש חי בספרו חקי הנשים (פ"ו) כתב, האשה היולדת בנות תהא נשכחת, ומרב מצוקתה תביא נזק לעצמה בשעת לידתה, ותהיה במצב קשה, והנזק הזה לא ימחה. הן מצד שתראה קרובותיה חברותיה וידידותיה, ילעגו בהולדת הבנות, גם בעלה ומשפחת חמיה יקפידו, כאילו עשתה איסור ומעשה רע, שלחוה לקנות בן זכר מהשוק, וקנתה נקבה. ובקיצור כל העולם יודע שזהו מתנת בורא העולמים, ולא צרפה הצורף, ולא מכרה הסוחר, ולא נרכשה בשוק הסוחרים, אלא הבורא המרומם בראה ולא רצה לבוראה זכר ובראה נקבה. והאם מה אשמתה במעשה זה, ולאחר יסוריה בהריונה ולידתה, תהא זאת המסכנה נעשית נכשלת ומבוישת.
אמת, כל אדם אוהב שיבא לו בן זכר וישמח בו, אבל מי שנולדה לו בת, לא צריך להצטער בה, ולא יקפיד בלידתה, איך יתכן ידבר ויוציא מילים, יתרעם ויתלונן, במעשה הבורא הרחמן, אשר יודע כל דבר אשר יקרה באחרית הימים, והנה תמצאו נשים רבות אשר גדלו בניהם, וקבלו רע וכאב מהם, היות ויצאו מקולקלים ורעים, ואילו בנותיהם יצאו טובות, גם חתניהם הם ישרים, ובני בנותיהן צדיקים. נשים אלה אם ילמדו העתיד וידעו את אשר יקרה באחרים הימים, היו מקוננות בלידת בניהם, ושמחות שמחה גדולה בלדת בנותיהם. לכן צריך כל אדם אשר יתן לו הבורא, יברך בפיו וישמח בלבו, היות וכל איש ואיש לא ידע מה ילד יום, והשבח והתהילה לבורא אשר הוא יודע טובת ברואיו וברכתם ונותן להם את אשר צריך להם.
