שינוי טעם המאכלים בלילה
במשנה מבואר שאיברי חטאת שנתערבו באיברי עולה, לדעת חכמים אי אפשר להקריבם, ולכן תעובר צורתם ויצאו לבית השריפה. ובביאור ענין 'תעובר צורתם' כתב רש"י (פסחים לד. ד"ה ותעובר) שזהו פסול לינה, שעיבור צורת מראית בשר בלינת לילה אחד הוא, וכיון שלנה בלילה הרי היא נותר, וטעון שריפה ונשרף.
והנה בגמרא (ע"ז עו.) מבואר שמן התורה אין אסור מאכל שנבלע בכלי אלא בקדרה בת יומה, אבל אחר כך נפגם הטעם הבלוע בכלי, ונותן טעם לפגם אינו אסור מן התורה אלא מדבריהם.
ודנו הראשונים בשיעור 'בת יומה', ורבינו תם (ספר הישר תשובות סי' יב, תוס' ע"ז שם ד"ה בת יומא בשמו) כתב בשם כל רבותינו, שלינת הלילה פוגמת התבשיל הנבלע בקדרה, ואין צריך כ"ד שעות מעת הבישול, אלא גם אם בישל בקדרה ביום ראשון בערב דבר איסור, וחזר ובישל בה ביום שני לבוקר, הרי זה נותן רק טעם לפגם. וכתב ר"ת שנראה בביאור הדברים, שלא היה הדרך לבשל בלילה בימים הקדמונים, כמו שאמרו בגמרא (ברכות ב:) שבערבית היה זמן שכיבה, וזהו שאסרה להם התורה באותן שבשלו בשחרית גוים איסור, אל יבשלו בהם ישראל היתר בערבית, אבל באותן שבישלו איסור ערבית אתמול, לא אסרה תורה לבשל בשחרית היתר היום שהוא יום אחר ואינו 'בת יומה'. וכתב שאף על פי שאין ראיה לדבר, יש זכר לדבר מסוגייתנו, שלינת לילה קרויה עיבור צורה כמו תבשיל שעוברה צורתו, כמו שאמרו 'תעובר צורתו ויצאו לבית השרפה', והדברים קל וחומר, שאם האוכל עצמו תעובר צורתו בלילה, כל שכן איסור המובלע בדופני הקדרה.
ובביאור דבריו כתב באור החמה (בתוס' שם) , שענין הפגם אינו נמדד רק במה שנתקלקל טעם המאכל, אלא במה שנמאס לבני אדם לאכול מאכל שקיבל טעם מאתמול, וזהו שכתב רבינו תם שכיון שלא היו רגילים לבשל בלילה היה הדבר גורם לראות מה שנתבשל מאתמול כדבר הנמאס. וזהו שהביא רבינו תם ראיה מסוגייתנו, שאם אוכל שהוא בעין נקרא עליו שם של עיבור צורה אחרי שעבר עליו הלילה, והיינו שנחשב כפנים חדשות ואין נחשב כאותו בשר של אתמול, אף על פי שהבשר עצמו ניכר שהוא אותו הבשר, כל שכן לענין מה שבלוע בכלי שאינו נראה בכלל, שפשוט ששייך בו שם של פנים חדשות. ואף על פי שאינו שוה לגמרי, שהרי פשוט שעיבור צורה אינו נחשב טעם לפגם, שהרי אין חתיכת נבילה שהיא בשר בעין ניתרת מן התורה על ידי עיבור צורה מטעם שאינה ראויה לגר, מכל מקום הביא רבינו תם ראיה, שאדרבה אם דבר שאינו נפגם בטעמו נקרא פנים חדשות אחרי שעבר עליו הלילה, כל שכן שהבלוע שנפגם טעמו יקבל שם פנים חדשות, ויהיה מאוס כאוכל של אתמול.
