שימוש ברפואות המובאות בגמרא

בגמ': מאי אסותיה בישרא סומקא אגומרי וחמרא מרקא (גיטין סז, ב).

בתוס' (מועד קטן י. ד"ה כוורא) כתבו שנשתנו הטבעיים, והרפואות שבש"ס אינם טובות בזמן הזה.

במהרי"ל (ליקוטים אות מג), כתב שכל הרפואות והלחשים שבש"ס אסור לנסות אותם, משום שאין יכולים לעמוד על עיקרם וכשלא יעלו בידם ילעגו וילגלגו על דברי חכמים, חוץ ממה שאמרו בשבת (סז.) על מי שנתחב לו עצם בגרונו, ראה שם.

וביש"ש (חולין פ"ח סי' יב) כתב, שיש חרם הקדמונים לא לסמוך על הרפואות המובאות בגמ' שלא להוציא לעז על חכמים הראשונים, שהרי לא ידעו שיש שינויים במקומות ובזמנים שהדורות פוחתים והולכים, ואם הראשונים כענקים אנו כיתושים.