קדושת שביעית בסגריות
בגמ': ומה ראית לרבות הכבוסה ולהוציא את המלוגמא מרבה אני את הכבוסה ששוה בכל אדם ומוציא אני את המלוגמא שאינו שוה בכל אדם (בבא קמא קב, א).
בסוגיין מבואר שאסור לעשות ממאכל מלוגמא מהאי טעמא דאינו שוה לכל נפש.
בס' ארץ חיים (יו"ד סי' שלא סי"ט) כתב בשם תשו' גדולת מרדכי שמסתברא דהטוטו'ון נוהג בו דין שביעית כיון שהנאתו וביעורו שוה.
אמנם הרבה מגדולי הפוסקים סוברים דלא קובע מה שהנאתו וביעורו שוה, אלא העיקר קובע אם הוא דבר הראוי לאכילה ואם הוא דבר השוה לכולכם, כמבואר בערוך השלחן (שמיטה ויובל סי' כד סכ"א) שמבאר בדעת הירושלמי, דלא ס"ל להירושלמי בכלל הך כללא דהנאתן וביעורן שוה, ושס"ל לעיקר דרשה דלכם דבר השוה לכולכם ע"ש.
ובשו"ת משנת יוסף (ח"א סי' יח) כתב שיש להחמיר ולנהוג קדושת שביעית בין בטבק הרחה ובין בטבק עישון. וכיוצא בזה כתב בשו"ת אז נדברו (ח"ד סי' ג) עפ"י תוס' בסוגיין, עיי"ש.
