פרעות בבית קברות
בגמ': אמר רב אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיאן אם יש שם מחבואה אחת מצלת על הכהנות כולן (כתובות כז, א).
בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' קג) נשאל בדבר בית הקברות שנתחטטו איזה מתים, והפשיטו את תכריכן שלהם וזרקו על פניהם, וחזרו והלבישו אותם וקברו אותם כראוי, מה יש להם לעשות בדבר זה.
והשיב, אף שדבר זה שמעתי כבר נעשה לעולמים, מ"מ כיון דאמרינן בש"ס (יבמות סג) בעוון החיים המתים מתחוטטין וכו' על כן ראוי להם לשוב בתשובה שלימה על עבירה כזו אף אם ידעו שלא נכשלו בעבירה זו ממש מ"מ אין הקדוש ב"ה עביד דינא בלא דינא וראוי לפשפש במעשיהם וער"ח ראשון יתענו כולן מבן י"ח עד ששים חוץ ממעוברות ומניקות ומי שיש לו מיחוש, גם ישלחו מכל ישוב השייכים לבית הקברות לילך על הקברים אלו שנתחוטטו ולבקש מהם מחילה אם נענשו בעדם, וגם יתן כל אחד כופר נפש צדקה בעד המתים ולהזכיר נשמות אלו המתים בהזכרה ראשונה שיהיה.
וכתב השבות יעקב, שאכן כך עשו ככל הנ"ל, ולאחר כמה ימים נתבררו הדברים מי ומי היו הגנבים החופרים ונתפשו על ידי השלטון, וכן כמה מתים באו בחלום לקרוביהם ואמרו שנחפרו, ונשאלתי אם יש לחפור כל המתים הללו ולחזור ולקבור אותם כראוי, והשבתי אע"ג דלכאורה נראה שאין לחפור שום מת ולהזיז אותו ממקומו, מ"מ י"ל כה"ג שהפשיטו המתים ערומים ולא נקברו כראוי שיש בזה בזיון ופגם גדול מותר להזיזם ממקומם, ומטעם זה פסק השו"ע (יו"ד סי' שסג) שמותר לחפור המת ולהוליכו ממקום למקום כדי לקברו בקברי אבותיו, או לארץ ישראל וכיוצ"ב.
והנה בשו"ת חוות יאיר (שו"ת מהגאון ר"ד אופנהיים סי' א) כתב אגב אדבר בו כששתיתי מים מבאר הגולה הגאון המפורסם מוהר"ר גרשון בק"ק מיץ, בא לידו הלכה למעשה בשני מתים שקברוהו ושכחוהו בכל אחד להלביש מלבוש אחד מתכריכין של מת והמת אחד היה קטן בן שנתיים. והמת השני היה גדול בשנים יותר מבן עשרים שנה, וציווה לפתוח קבר הקטן ולהלביש ממה שחסר ממלבושיו, אבל אמר שלא לפתוח קבר הגדול רק לבקש מחילה על קברו. ובחוות יאיר נקט שאפילו קבר הקטן אסור לפתוח.
ומ"מ כתב השבות יעקב (שם) שעד כאן לא פסק החוות יאיר שגדול אין לחפור אותו ולהלבישו היינו דוקא בנדון שלפניו שהיה מולבש כראוי והניחו בכבודו כראוי רק שאיזה מלבוש אחד לפי מנהגם שכחו, וא"כ יפה פסק שמשום כך אין לחזור ולחפור אף אם חסר מלבוש אחד לפי מנהגם משא"כ במתים שנפשטו ערומים והניחם שלא כסדר ודאי יש לחזור ולחפרם משום כבודם להלבישם ולקבור אותם כראוי, ומ"מ כל זה נ"ל במתים שמתו מקרוב כמו חודש ימים אבל המתים שמתו מקודם אין לחפור אותם כלל מספק כי הגנבים שהודו אינם נאמנין ודברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, ועוד שיש ספיקות הרבה בדבר שמא לא נחפרו ואת"ל נחפרו שמא כבר נרקבו גופם או תכריכיהם ואין לנוול המת מספיקות כי האי, וכן הוכיח ממה שאמרו בסוגיין, אם יש שם מחבואה אחת מצלת על כל הכהנות כולם, וה"ה כאן ודאי שיש קברים שלא נפתחו כלל ובמקומות שהקברות הום על פני השדה ויש חשש גנבים כאלו ראוי לכל אחד מהם לעשות לו סימן במת שנקבר בקברו ולילך כל שלשים יום הראשונים על קברו לראות אם עדיין נקבר כראוי בסימנו.
