עבד כנעני בדין יום או יומיים
בגמ': שניהם ישנן בדין יום או יומים זה מפני שהוא תחתיו וזה מפני שהוא כספו. (בבא בתרא נ, א).
הקשה בעל החשק שלמה לאדמו"ר מקוצק (הובא בשיח שרפי קודש, משפטים), מפני מה אמרה תורה בעבד כנעני שנידון בדין יום או יומים, ממה נפשך, אם הוא פטור משום דקנין כספו הוא, אם כן למה יהא הדין באם מת העבד מיד מחויב הרב מיתה, הרי קנין כספו הוא.
והשיב לו על פי המובא במסכת גיטין (לט, א), שהמפקיר עבדו יצא לחירות, ועל כן מחויב הרב מיתה אם הכה אותו הכאה כדי להמית מהכאה זו, כי הפקיר אותו ויצא לחירות, והרי הוא כמו בן חורין, אבל אם שהה יום או יומים נמצא שלא הכה אותו מכה מות, ולא יצא לחירות שלא הפקיר אותו, ולכן פטור הרב ממיתה שעדיין לא יצא לחירות והוא קנין כספו.
