מינוי ש"ץ שיש בביתו בעלי עבירה
הרמב"ם (תעניות פ"ד ה"ד) מנה תנאים של הראוי להיות שליח ציבור לפני התיבה בתעניות, והוסיף בהן שראוי שלא יהיה בבניו ובבני ביתו וכל קרוביו והנלוים עליו בעל עבירה, אלא יהיה ביתו ריקן מן העבירות, והביאוהו הטור (או"ח סי' תקעט) והשו"ע (שם ס"א). והקשה מכאן באליה רבה (סי' נג ס"ק טז), על מה שכתב הטור (או"ח סי' נג) שאין ענין החזן תלוי ביחוס משפחה, שאם הוא מיוחס ורשע מה תועלת לפני המקום ביחס שלו, ואם הוא ממשפחה בזויה וצדיק, הרי אדרבה טוב לקרב מזרע רחוקים, שנאמר (ישעיה נז יט) 'שלום שלום לרחוק ולקרוב', שדרשו חכמים (ברכות לד:) פסוק זה במעלת מי שהיה רחוק ונתקרב.
וקשה למה לענין תענית אין לוקחים ש"ץ שיש בבני משפחתו בעלי עבירה, ולענין ש"ץ לוקחים ש"ץ שהוריו וזקניו הם בעלי עבירה.
ותירץ על פי המבואר בסוגיין, תניא אמר ר"ש, אם המעביר בנו במולך חטא, משפחתו מה חטאת, ולמה נאמר (ויקרא כ ה) 'ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו', לומר לך אין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולה מוכסין, ושיש בה לסטים שאין כולה לסטים, מפני שמחפין עליו. ומבואר שהמחפה על בני משפחתו שהם עוברי עבירה נחשב בעצמו כעובר באותה עבירה. ואם כן יש לומר שלא כתב הטור שאין החזן תלוי ביחוס משפחה, אלא בבני משפחה שכבר אינם בחיים, כגון אביו ואמו שהלכו לעולמם, וכעת שאינם עוברים עוד אינו מחפה עליהם ולכן אין בו פסול. אבל כשהם בחיים גרע יותר, מפני שמחפה עליהם, ולכן כתבו הרמב"ם והטור שראוי שלא יהיה בבניו של הש"ץ ובבני ביתו וכל קרוביו והנלוים עליו בעל עבירה.
ובדברי יואל (אמור עמ' קפט) כתב, שהמפרשים ביארו בכוונת סוגיין, שכיון שלא מיחו בו אנשי משפחתו על עוונו, ואדרבה הם מחפין עליו לומר שנקי הוא מעון, לפיכך מעלה עליהם הכתוב כאילו גם הם חטאו באותו עון עצמו. אך לו נראה לבאר כוונת הגמרא בפשטות, שכיון שבני משפחתו של המוכס מחפים עליו, והרי הם מחפשים כל טצדקי ועילה להפך בזכותו, ולכסות על פשעו, דבר זה גורם שיהיה אותו עון קל בעיניהם ויזלזלו בו, עד שיכשלו גם הם באותו עון עצמו בפועל ממש. וזו הכוונה במה שאמרו שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולם מוכסים, כלומר שיהיו גם הם מוכסים בפועל ממש, והטעם מפני שמחפים עליו, פירוש שמחמת שהם מהפכים בזכותו ומצדיקים מעשיו הרעים, יהיו מזלזלים באותה עבירה עד שילכדו גם הם באותה עבירה עצמה. וע"ע בקונטרס משפט הבחירה (ס"כ).
ועל פי יסוד זה שדרכו של בן משפחה לחפות על עוולות בן משפחתו, כתב בישיב יצחק (יו"ד סי' יח לשו"ע סי"ז) שאין להעמיד במפעלים משגיח כשרות שהוא קרוב לבעלים או למנהל המקום שצריך הכשר, לפי שאם יעשה עול יחפה עליו המשגיח.
