מי שנזדמן לו עניין של צדקה מחויב בו יותר מאחרים
בגמ': אמר רב ששת הכי קאמר ואם איש עני הוא לא תשכב ועבוטו אצלך הא עשיר שכיב ועבוטו אצלך. (בבא מציעא קיד, ב).
בספר אמרי צדיקים (איטינגא, אות כה) הביא מעשה באיש עני אחד שגר בבית של יהודי עשיר, ולא שילם לו שכר דירה, לאחר זמן מה כשרצה בעל הדירה להוציאו החוצה, פנה העני לבעל החידושי הרי"ם ובכה לפניו על אשר רוצה בעל הבית להוציאו מביתו.
שלח החידושי הרי"ם את משמשו לקרוא לבעל הדירה ואמר לו שלא יוציא את העני מדירתו, שאל העשיר את הרבי מדוע מוטל עלי החוב להחזיקו בביתי חינם ולוותר לו סכום גדול כזה, יתנדבו איזה אנשים לקבץ בעבורו סכום מעות דמי תשלומי הדירה ואנכי אתן שכם אחד יותר מכל בני גילי הגבירים, השיבו החידושי הרי"ם אמנם כן היא, לאשר הבורא הזמין אותו לך שיהיה דר בביתך מוכח שעליך מוטל הדבר ובע"כ תסבול ממנו. ועיי"ש שהוכיח כדבריו מדברי הגמ' בגיטין (מא:, הו"ד בפניני הלכה שם).
בספר באורח צדקה (עמוד שפג) כתב בשם בעל הדרך אמונה, שהוסיף להוכיח כן מהמבואר בסוגיין שחייב המלוה לדאוג לצרכי חייו של הלוה, ואינו רשאי ליטול ממנו חפצים שהלוה נזקק להם לצרכי חייו מידי יום ביומו, מפני שאיברא עליה קרמי, התורה הטילה מצות צדקה מיוחדת על המלוה שהעני חייב לו כסף.
ובקונטרס תפארת ישראל (מודז'יץ, ח"א עמוד כב) ובספר דברי ישראל (כללי אורייתא אות מ) מובא, שפעם באו לפני רבי יחזקאל מקוזמיר שני מחותנים, אחד עשיר, ואחד עני שלא היה ביכולתו לשלם את הוצאות הנישואין, וציווה הרבי לעשיר שיתן להעני צרכי הנישואין, ואמר תורה היא, מי שחציו עבד וחציו בן חורין לישא שפחה אי אפשר, בן חורין אי אפשר כופין את רבו וכו', ולכאורה למה כופין את רבו דווקא, הלא כולם חייבים במצות הכנסת כלה, ויקבל נדבות ויפדה את עצמו ויוכל לישא בת חורין, אלא כשנפלה דליקה בבית ועומדות שם חביות מים בוודאי לא ילכו לבתים אחרים לחפש מים לכבות, רק יקחו החביות מים ששם בבית ויכבו, כן הדבר הזה.
וראה עוד בביאור הגר"א (דברי הימים טז ח) שבנזדמן לאדם ענין של צדקה הוא לטובתו, שכתב, 'הודיעו בעמים עלילותיו', עלילות היינו החסד הגדול שמתנהג הקב"ה עם עם ישראל בתת לאיש איזה טובה מהטובות, ואחר כך מחסרהו הטובה ההיא כדי להמציא מזור למחלתו, היינו דבר שיכפר לו עונו בעולם הזה, ובספר שערי רחמים כתב עוד, ומה הן עלילותיו רחום וחנון וכו', כמו שאמרו המתחייב מיתה מזמן לו הקב"ה עני ונותן לו צדקה וצדקה תציל ממות.
