לסמוך על גימטריא להלכה
בגמ': כדי שלא תנעול דלת בפני לוין (בבא בתרא קעו, א).
כתב בפלא יועץ (ערך לוה), 'טוב לגבר כפעם בפעם שילוה מחבירו כדי לקיים פריעת ב"ח מצוה, וכן בכמה מצות האיש ירא ה' במצותיו חפץ מבקש להביא עצמו לידי חיוב ולקיימה, ונמצא זריז ונשכר.
אבל עתה רבים מעמי הארץ עוברים על מצוה זו, כשאין להם הרבה הרוחה אין חוששים לדחוק עצמם אפילו מעט כדי לקיים מצוה זו, וכמה רעות עושים, א' שנועלים דלת בפני לוים, ועוד שבעל המעות שיניו יחרוק ונמס בראותו את בעל חובו שיש לו לאכול לשובעה ולמכסה, והוא אוכל למעדנים ומכבד אשתו ובניו במלבושים נאים, ולא יוכל להתאפק מלזעוק ולקלל קללה נמרצת. ומאחר שהלוה ואינו משלם נקרא רשע, כדכתיב לוה רשע ולא ישלם, והלוה מן האדם כלוה מן המקום, ראוי לגבר שידחוק עצמו וימכור כליו וכל אשר לו בבית ויפרע לב"ח, ומוטב שיהא מוטל ברעב ובעירום ובחוסר כל, ואל יהי רשע לפני המקום שעה אחת.
ומה גם אם גם המלוה דחיקא ליה שעתא, אם הוא ת"ח לא יאמר לשלם להם, כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש, ואף אם איש עשיר הוא, אם יוכל לפייסו בדברים טובים שימתין לו, הנה מה טוב, ואם לאו, ימכור מלבושו ויקיים מצות פריעת ב"ח. וכבר כתב בס' החסידים, שמי שיש עליו ב"ח לא ירבה בצדקות, וכ"ש שלא ירבה בהוצאות, כי קשה כשאול קנאת המלוה, ועינו רעה בשלו, כי כל אשר בעיניו יראה שאוכל ולובש אמור יאמר יותר טוב היה שיפרע לי, ולפחות יעשה זאת איפה הלוה שיפרע מעט מעט, שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון, ויפייס את בעל חובו, ויהיה מצטמק ויפה לו, וישתדל בכל עוז לגד"ל פר"ע יפה שעה א' קודם, ובזה ישא ברכה מאת ה', וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, והמצוה הזאת מוטלת על ראשי ומנהיגי העיר היושבים כסאות למשפט, שלא לרחם בדין ולהציל עשוק מיד עושקו, ולגבות אפילו מגלימא דאכתפיה, ואם יתן כתף סוררת, כופין אותו בכל מיני כפיות, בין בדין ישראל בין בערכאות של גוים, וחובה מוטלת על כל ישראל לעמוד לימין השופטים ולהקים דגל התורה, וטובה גדולה עושים אחת שמצילים נפשו של הלוה מרדת שחת, ועוד, שלא תנעול דלת בפני לווים ועולם חסד יבנה'.
