טלטול בשבת בגינה הזרועה בפרחי נוי
בגמ': מאי שלחין גינונייתא (בבא בתרא סח, א).
בשו"ת דברי חיים (או"ח ח"ב סי' כח) נשאל אודות גינה ששטחה יותר מבית סאתיים שנזרעו בתוכה פרחי נוי, האם נחשבים כזרעים המבטלים את ההיקף לדירה לענין טלטול בשבת כמבואר בעירובין (כג:), משום שאין דרך לגור במקום שיש שם זרעונים ודינו כמו גינה שאסור לטלטל שם, או שאינם מבטלים משום שהם כמו נטע אילנות בחצירו שאינם מבטלים ההיקף לדירה ואינם נעשים כגינה, מפני שדרך בנ"א להסתופף בצילם תמיד, והדרך לגור במקום שזרעו שם זרעים ופרחים לנוי.
דעת השואל היתה, שכיון שאין אלו זרעים המשמשים למאכל אלא לנוי אינם מבטלים, מאחר וגינה זו מיועדת לדירה, ומה שזרעים מבטלים את ההיקף לדירה הוא מפני שאין דרך לזרוע במקום דירה, אבל פרחי נוי הדרך לזורעם בחצרות השרים וכדומה.
אך הדברי חיים נקט שאין לחלק בזה בין פרחי נוי לשאר זרעים, וכתב וכי מי שזורע את כל גינתו בפרחים אלו שיש שזורעים מהם שדות שלמים לנוי, וכי יעלה על הדעת שלא יבטלו ההיקף לדירה, ובהכרח שכלל הוא ואין לחלק, אלא זרעים מבטלים ההיקף לדירה אף אם נעשו לנוי, כשם שאילנות אינם מבטלים ההיקף לדירה אף שאין להם צל, שהרי לא נזכר חילוק זה בשום מקום.
ראיה לדבריו הביא ממה שכתב רשב"ם בסוגיין (ד"ה גנונייתא) שדרך לטייל בגינה לפעמים, ואפילו הכי מבואר בעירובין (שם) שקרפף שנזרע רובו הרי הוא כגינה ובטל ההיקף לדירה, הרי שאף שמצוי לטייל בגינה בטל ההיקף לדירה, ואם כן, הוא הדין בגינה שנזרעו בה פרחי נוי.
בשו"ת משנה הלכות (חי"ג סי' סג) הביא בשם החכם צבי (סי' נט) שכתב בשם הדבר שמואל, שכל הדין שגינה מבטל היקף לבית דירה הוא רק בשדות מחוץ לעיר אבל בעיר אינם מבטלים.
לבאר הדברים כתב המשנה הלכות, שאדם שיש לו חצר וגינה של זרעים, מקצה הוא הגינה והזרעים לצרכו שיגדלו שם הזרעים שהוא צריך להם, ואין זה דרך דירה שלו משום שאדם יחיד הדר מחוץ לעיר דירתו הוא בחדר ולא בגינה, אבל בעיר שדרים בה רבים זה הוא דרך דירה שלהם לצאת החוצה שזה דירת העיר, ואדרבה כל העיירות מדקדקים שיהיו להם גינות לצאת לבני אדם להנפש ולצחצח האויר מחמת דוחק הדיירים שהאויר מתקלקל ומתעפש, ומקפידים דוקא להיות גינות לאוכלוסיה, ורמז לדבר גינת הביתן אשר בחצר המלך וכיוצא בו, וזה הוא דרך דירה לעיר שזה הוא נוי העיר, ודרך דירת העיר ככה הוא, ולכן זרעים אינם מבטלין הדירה בעיר כיון שלכתחילה זה הוא דרך דירה בעיר גדולה שא"א לכולם לשבת לעולם בחדריהם, ולפעמים גם ישנים בגנות אלו ובונים לכתחילה גנות אלו לשם דירה.
והוסיף שלפי"ז יש לישב מה שכתב בשו"ת מהרי"א הלוי שדשאים לא מבטלים דירה דכתיב (תהלים כג ב) 'בנאות דשא ירביצנו' והיינו שגרים שם, ורק זרעים מבטלים, והדברי חיים כתב שכל סוגי זרעים וגם דשאים בכלל מבטלים, ולפי"ז אולי יש לחלק שמאחר שלכתחילה בונים כן הגנים שידורו שם בני אדם, וזה חלק מדירתם, באופן זה אפשר שכולם מודים, ובפרט בזמנינו אשר ידוע כי הרבה מבני אדם באמת דרים בגנים, ובפרט בימות החמה ודאי שאין מבטלים הדירה לכ"ע.
