חיוב השבה כשגזל צדקה

בשו"ת מהרי"ט (יו"ד סי' לט) כתב שהגוזל צדקה אינו חייב להשיבה, והביא לזה ראיה מסוגייתנו שמבואר בגמרא שהאוכל מתנות כהונה פטור, והטעם נאמר בגמרא כיון שזה ממון שאין לו תובעים, ואם כן גם צדקה היא ממון שאין לו תובעים ולכן אם גזלו ואכלו, פטור מלהשיבה.
אולם בחוות דעת (סי' קס סק"י) כתב לחלק בין צדקה לבין מתנות כהונה ומתנות עניים, שבמתנות כהונה ובמתנות עניים עדיין לא זכו בהם הכהנים והעניים, ולא נעשה ממון שלהם, וממון זה אין לו בעלים כלל, רק שמצוה מוטלת על הבעלים להפריש מתנות אלו, ומשום כן המזיק והגוזלן פטור כיון שאין לממון הזה בעלים כלל, אבל בצדקה כשבא ליד הגזבר, הרי זה כנותן לעניים ממש שיד גזבר כיד עניים, ונעשה ממון עניים והרי זה כממון שיש לו בעלים, כיון שכבר זכו בהם עניים, אף שאין ידוע מי הם, והרי זה דומה לאחד שזיכה על ידי אחר מעות לאחד מעשרה שאתרצה אחר כך, שהגוזל את המעות האלו הרי זה גוזל ממון שיש לו בעלים, שגזלן של רבים שמיה גזלן.
עוד כתב שיש לחלק בין צדקה לבין מתנות כהונה ומתנות עניים, שבמתנות כהונה הרי זה ממון שאין לו תובעים כיון שאינו צריך ליתנם לכהן שיבוא ראשון, אבל בצדקה כשהמעות ביד גזבר, ודאי שמחויב ליתן לכל מי שדינו ליטול ראשון די מחסורו, והבית דין כופים להגזבר שיתן לו, והרי זה כממון שיש לו תובעים.
והנה במה שכתבו המהרי"ט והחוות דעת, שבמתנות כהונה הגוזלן אינו עובר על איסור גזילה, בספר אפיקי ים (ח"א סי' מב) כתב שהגדול ממינסק הסתפק בספק זה, האם המעכב מתנות כהונה ולא נתנו לכהן עובר משום לא תגזול, והביא ראיה מהמבואר ברש"י (בכורות לו: ד"ה הכי השתא) שישראל שלא נתן את הבכור לכהן עובר על לאו של לא תגזול. ולפי זה מה שמבואר בסוגייתנו שהאוכל מתנות כהונה פטור מלשלם היינו שאף שעובר על לא תגזול אבל אינו חייב להשיבו. ולפי זה הקשה מהמבואר במכות (טז.) שעל לאו של לא תגזול אין לוקין כיון שהוא ניתק לעשה שיכול להשיבו, ואם החפץ נאבד עדיין יכול להשיב את הכסף שהוא שוה, והגמרא לא מצאה אופן שילקו על לאו הזה, והרי במתנות כהונה שייך לעבור על לאו, ואינו חייב להשיבו, ואם כן לכאורה מי שלא נתן מתנות כהונה ילקה, כיון שעבר על לאו של לא תגזול, ואין עליו את המצוה של השבת הגזילה.
ותירץ האפיקי ים, לפי מה שמבואר בתוספות בסוגייתנו (ד"ה ואב"א), שלתירוץ השני בגמרא חייב להשיב מדיני שמים, וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' סא סעיף טו) שהאוכל מתנות כהונה חייב לשלם מדיני שמים, אם כן עדיין יש את המצות עשה של השבת גזילה, כיון שחייב להשיב מדיני שמים, ועיין עוד שם תירוצים נוספים.