חיוב גרים במצות הַקְהֵל

בגמ': קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי (גיטין מח, א).

בדין הַקְהֵל מצינו שנתחייבו גם הגרים, שנאמר (דברים לא, יב), 'וגרך אשר בשעריך', ומובא במסכת חגיגה (ג, א), הפטור מראיה פטור מהקהל, לפי זה הקשה בטורי אבן (שם), אם כן היאך מצינו גר שחייב בהקהל, הרי אמרו במסכת פסחים (ח, ב) דמי שאין לו קרקע פטור מן הראיה, ולגר אין קרקע, ואם כן פטור מראיה, וממילא פטור גם מהקהל, וכיצד חייבה התורה את הגר בהקהל. 

ובשלמא למי שסובר קנין פירות כקנין הגוף, אם כן לדבריו לא קשה כלל, שהרי הגוי יכול לקנות קרקע מאחר, ואף על פי שאין לו בה אלא קנין פירות כיון שחוזרת ביובל, מכל מקום קנין פירות כקנין הגוף, אך למי שסובר קנין פירות לאו כקנין הגוף, קשה, למה חייבה התורה את הגר בהקהל.

ובצל"ח (פסחים ח, א) תירץ, שיש להעמיד מציאות קרקע אצל גר באופן זה שנשא הגר אשה שירשה קרקע מאביה, והוליד ממנה בן ומתה וירשה בנה, ואחר כך מת הבן בלא בנים, וירשו אביו כדין, ואם כן יש לו קרקע.