חזרה ממקח קודם שרשמו את הדירה ע"ש הקונה בטאבו
בגמ': עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו.(כתובות צג, א).
בשו"ע (חו"מ סי' קצ ס"ז) נפסק שבמקום שדרך לכתוב שטר בקניית קרקע, לא קנה עד שיכתוב את השטר. ובפוסקים דנו אם דברי השו"ע אמורים רק על קניין כסף, שהיות והדרך לכתוב שטר אין קונים רק בקניין כסף, או שמא כוונתם גם על קניין סודר (עיין בתשו' חוט המשולש ס"ס ד, רדב"ז ח"א סי' שכג, ופ"ת סק"א), או גם על קניין חזקה (עיין רמ"א סי' קצב סי"ד, סמ"ע שם, וחת"ס חו"מ סי' קמב).
והנה בשו"ת תועפות ראם (חו"מ סי' יג) כתב שעכשיו שחוק המלך לכתוב כל שטרי מכר בפנקס הערכאות הנקרא טאבלא [טאבו], א"כ במקום שרוצה לקנות בשטר לא קנה כל זמן שלא כתב השטר בפנקס הערכאות כיון שעכשיו עיקר סמיכת הקניין על הטאבו.
אך בחזו"א (חו"מ לקוטים טז סק"ה) כתב שאם קנה בכסף והתנה שיקנה בלא שטר או שקנה בחזקה או בקנין סודר קנה אע"ג שלא רשם בטאבו ולא המוכר ולא הקונה יכולים לחזור בהם.
לפי"ז כתב בשו"ת הליכות ישראל (סי' ה) שהקונה בית או קרקע ונתן סכום כסף למוכר בתורת קניין או שהקונה קנה הבית או הקרקע בקנין סודר או חזקה ועדיין לא עשו חוזה מבוייל, יכולים המוכר או הלוקח לומר קים לי כהדעות שבמקום שכותבים שטר אין הקניין חל בלא שטר, והיום המנהג הוא לעשות חוזה על קניית בית או קרקע, וכן הוא מדינא דמלכותא שאין הקניין חל אלא בחתימת החוזה. ומ"מ כיון שרשמו ביניהם חוזה אף שלא רשמו את הדירה ע"ש הקונה בטאבו הקניין חל ואין יכול לומר קים לי כהתועפות ראם כי אולי בזמנו לא היה סמיכות דעת בלי טאבו אבל בזמנינו יש סמיכות דעת גם בלי זה.
ומ"מ הוסיף ההליכות ישראל (סי' סד) שאף קודם שחתמו על חוזה, כיון שהלוקח נתן דמי קדימה, אם חוזר בו עובר על מי שפרע, כמפורש בב"י (חו"מ סי' רד), ובדרכי משה (סי' קצ).
ובתוס' בסוגיין (ד"ה עד) מבואר שגם בקרקע שייך מי שפרע, ויכול לחזור בו רק כשיצאו עליה עסיקין, ומפורש בפ"ת (סי' רד) שאם חוזר בו מקניין בקרקע עובר על מי שפרע, ולפי"ז כיון שנתן דמי קדימה, אין יכול לחזור בו כמבואר (בסמ"ע סי' רד סק"ג) שאם נתן מקצת דמים אין יכול לחזור בו על הכל.
וע"ע בשו"ת הגרעק"א (סי' קלד) שהעלה בפשיטות דגם בקרקע שייך מי שפרע היכא דלא קנה במעות, והסתייע מדברי התוס' בסוגיין, וכן האריך בשו"ת משכנות יעקב (חו"מ סי' נה) להוכיח מדברי הרבה מהראשונים דס"ל דיש מי שפרע בקרקעות בנתן כסף באתרא דנהיגי למכתב שטרא.
