הריגת זבובים
בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' קי) צידד לחדש שאיסור צער בעלי חיים הוא רק בבעלי חיים שהם בני מלאכה, שבהם דיברה התורה, ואפשר שאפילו כלב וחתול בכלל האיסור לפי שגם המה בני תרבות ובעלי מלאכה, אבל הקטנים שאינם ראויים למלאכת אדם אין בהם איסור צער בעלי חיים. ואין צריך לומר שמותר להרוג זבובים ופרעושים ושאר שקצים ורמשים המאוסים וגם יש בהם חשש מכשול ואף קצת סכנה וצער לבני אדם, אלא אף באלו שאינם מאוסים ואינם מצערים אין איסור צער בעלי חיים כל שאינם בכלל בני מלאכה.
והביא שהאר"י ז"ל ציוה לתלמידיו שלא להרוג אפילו כינה, וכתב שהוא נהג כן ממדת חסידות וע"פ הסוד, משום שחשש שהיא גלגול מנשמת אדם.
