הטעם דשינה שמו - הגט פסול
בגמ': אמר רב הונא, ממך אפילו מריש גלותא וכו' אבא שאול אומר אם כתיב בו גרשתיה היום כשר, אלמא היום - ההוא יומא דנפיק בי' משמע, ה"נ ממך, מההוא גברא דנפיק מתותי ידי' משמע. (בבא בתרא קעב, ב).
בשו"ת זכר יהודה להגאון ר' יהודה ליב זלבינד זצ"ל (שנקרא מהרי"ל בטלן) (סוף סי' ל"ו) כותב: יש לחקור הא דשינה שמו הגט פסול,
אי טעמא משום דהוה כלא כתב שם כלל דהפסול הוא משום דלא מוכח מתוכו מאן מגרש דהא בעינן ידים מוכיחות (ועיין בתוס' גיטין דף כ' א' בד"ה והא בעינן שמו ושמה), או אפשר דשינה גרע מלא כתב כלל שם המגרש.
וכתב להוכיח מהגמ' כאן הנ"ל דמוכח לכאורה, דזה נקרא מוכח מתוכו, וכותב: ורצינו להאריך, דהא דאמרינן דנפיק מתותי ידיה אין לפרש דהוה כמו לכל מוכ"ז עי"ש, אך מפני אפס הפנאי אין באפשרי ע"כ.
