דיני ממונות על פי אומדנא, בירור על ידי מכונת אמת
בסוגיין הובאה מחלוקת תנאים במקום שבאו שנים לדין, ואנו מסופקים בעצם המעשה אם התקיים ובאים לבררו על ידי אומדנא, כגון גמל האוחר [בועט ברגליו. רש"י] בין הגמלים ונמצא גמל הרוג בצידו, שלדעת חכמים אף על פי שמועד הוא להרוג אין אנו אומרים שבידוע שזה הרגו ובעליו של גמל זה חייב לשלם, ור' אחא אומר שדנים לפי האומדנא ובידוע שזה הרגו. והרמב"ם (נזקי ממון פ"ח הי"ד) והשו"ע (חו"מ סי' תח ס"ב) פסקו כדעת חכמים, שאין הולכים בממונות אחר אומדנא, אלא מחייבים רק כשיעידו עדים כשרים על הדבר.
במהרי"ק (שו"ת, סי' קכט) הוכיח מסוגיין שלדעת חכמים דינם של דיני ממונות לענין אומדנא הוא כדיני נפשות, וכשם שבדיני נפשות אין הולכים אחר אומדנא גם כשהיא אומדנא גדולה, כמעשה שמעון בן שטח שהובא בסוגיין, שראה אחד שרץ אחר חבירו לחורבה, ורץ אחריו ומצא חרב בידו ודם מטפטף והרוג מפרפר. אמר לו, רשע, מי הרגו לזה או אני או אתה, אבל מה אעשה שאין דמך מסור בידי, שהרי אמרה תורה (דברים יז ו) 'על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת', אלא המקום יפרע ממך. אמרו, לא זזו משם עד שנשכו נחש ומת. ומבואר, שאף אומדנא גדולה כזו אין דנים בדיני נפשות, והוא הדין לדיני ממונות שהשוו אותם בסוגיין לדיני נפשות.
והביא, שהמרדכי כתב (בתשובות השייכות לסדר נשים, הגהות מרדכי קידושין סי' תקסד) תשובה אחת אשר לא נזכר שם המשיב, ומתוכה משמע שסובר שההלכה כרב אחא. וכתב, שאין להתחשב בדעת יחיד זו נגד דעת כל הראשונים שפוסקים כחכמים, ועוד שבמקום מחלוקת הראשונים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה, ועוד שנהגו כהרי"ף בכל מקום שלא נחלקו עליו התוספות, והרי"ף פסק כחכמים.
ובביאור החילוק בין אומדנא זו לשאר דיני ממונות, שבהם הולכים אחר אומדנא גדולה [ראה תוס' (כתובות נה: ד"ה שאם)], כתב שאומדנא אינה מועילה אלא במקום שהמעשה ברור ואנו מסופקים רק על כוונת העושה, אבל כשלא נתברר גוף המעשה צריכים לעדות ברורה ואין דנים לפי אומדנא.
ועל פי זה דנו הפוסקים לענין בירור המעשה בדיני ממונות על פי מכונת אמת הנקראת פוליגרף. ועניינה של מכונה זו הוא, שהאדם הנחקר יושב ליד המכונה, ומחברים לאצבעו דבר המודד שינויים בדופק האצבע ובלחץ הדם ובזיעתו, שבשעה שמשקר משתנים כל אלו הדברים בלי שירצה, ועל ידי זה מבררים אם אומר אמת או משקר. וכתב בעמק הלכה (שו"ת, ח"ב סי' יד) שאין להשתמש במכונה כזו בדיני ממונות ובדיני נפשות, משום שאין הולכים בהם אחר אומדנא. אך כתב, שאם היה הדין מרומה, מותר להשתמש במכונה כזו כדי לפסול את העדים, לפי שבדין מרומה הולכים אחר אומדנא [ראה בשו"ע (חו"מ סי' טו ס"ג) ובמפרשים (שם)].
